יפה תואר על שמות רבה ד׳:ב׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה ד׳:ב׳
2 דָּבָר אַחֵר, וַיֵּלֶךְ משֶׁה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב משלי יז, יז: בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד, מִי הָיָה אֹהֵב הָרֵעַ, זֶה יִתְרוֹ, שֶׁקִּבֵּל לְמשֶׁה שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי פַּרְעֹה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד מִי שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אֵין אוֹתָהּ מִצְוָה פּוֹסֶקֶת מִבֵּיתוֹ. מִצְוָתוֹ שֶׁל יִתְרוֹ שֶׁקִּבֵּל בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ גּוֹאֵל שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַשֹּׂוֹנֵא, עָמַד מִבֵּיתוֹ שֶׁקִּבֵּל לַשֹּׂוֹנֵא שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי הַגּוֹאֵל וַהֲרָגוֹ, אֵיזֶה זֶה סִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר שופטים ד, יז: וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי, וּכְתִיב שופטים א, טז: וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן משֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד, לְפִי שֶׁאָהַב יִתְרוֹ לְמשֶׁה וְהָיָה לוֹ רֵעַ, לְכָךְ נַעֲשׂוּ בָּנָיו אַחִים לְיִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָתָם וְהָרְגָה יָעֵל לְסִיסְרָא. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שמות ג, י: וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, אָמַר לוֹ רִבּוֹן הָעוֹלָם, אֵינִי יָכוֹל, מִפְּנֵי שֶׁקִּבְּלַנִּי יִתְרוֹ וּפָתַח לִי בֵּיתוֹ וַאֲנִי עִמּוֹ כְּבֵן, וּמִי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ נַפְשׁוֹ חַיָּב לוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאֵלִיָּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ אֵצֶל צָרְפִית הָאַלְמָנָה מֵת בְּנָהּ, הִתְחִיל מִתְחַנֵּן וְאוֹמֵר מלכים א יז, כ: הֲגַם עַל הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְגוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ לְהָמִית אֶת בְּנָהּ, וּכְתִיב מלכים א יז, כב: וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַפּוֹתֵחַ פִּתְחוֹ לַחֲבֵרוֹ, חַיָּב בִּכְבוֹדוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ. אַתָּה מוֹצֵא בְּעֵת שֶׁנִּלְקַח אֵלִיָּהוּ מֶאֱלִישָׁע וְזָכָה לִטֹּל פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ, כְּמָה דְתֵימָא מלכים א ב ב, ט: וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי, הָיָה לוֹ לֵילֵךְ אֵצֶל אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַחֲיוֹתָם כְּמוֹ שֶׁהֶחֱיָה בֶּן אַכְסַנְיָא שֶׁלוֹ. וְכֵן אֵלִיָּהוּ הָיָה לוֹ לְהַחֲיוֹת אֲבוֹתָיו כְּמוֹ בֶּן הַצָּרְפִית, אֶלָּא שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל אַכְסַנְיָא שֶׁלּוֹ. לְכָךְ אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִבְּלַנִי יִתְרוֹ וְנָהַג בִּי כָּבוֹד אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ, לְכָךְ כְּתִיב: וַיֵּלֶךְ משֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ.
פירוש יפה תואר על שמות רבה ד׳:ב׳
2 שקבל בתוך ביתו גואל כו'. שהכל הולך לכוונה אחת שקבלת יתרו את הגואל ובורח מפני השונא הרודה בישראל שברח מפני עצת פרעה כדלעיל פ"א יען כי הוא היה צדיק ואוהב את ישראל העשוקים ולכן קבל את הגואל שעמד להושיע את המוכה מיד המצרי ובשביל זה זכה שעמד מזרעו לקבל את השונא הבורח מהגואל להרגו ולסייעו בגאולת ישראל:
3 לכך נעשו בניו אחים. וה"פ ואח לצרת ישראל נולד מאוהב הרע:
4 נפשו חייב לו. כלומר חייב למסור נפשו עליו וכדקאמר בסמוך שמסר נפשו על אכסניא שלו. ואמר משה כן אע"פ שמסתכן בנפשו ליענש בהפצרו בשליחות ה' מ"מ חייב לעשות כן מפני כבוד יתרו. ומביא המדרש ראיה מאליהו שהטיח דברים כלפי מעלה לאמור הרעות להמית את בנה כדי להציל את הילד:
5 חייב בכבודו יותר מאביו ואמו. הוצרך משה לטענה זו כדי שלא יאמר שמחויב לשוב למצרים במקום אשר אביו ואמו שמה ולכבדם: