יפה תואר על שמות רבה מ״ו:ג׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה מ״ו:ג׳
3 זֶה אֶחָד מִשְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה משֶׁה מִדַּעְתּוֹ וְהִסְכִּימָה דַעְתּוֹ לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, פָּרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר דָּרַשׁ וְאָמַר, מָה אִם הַר סִינַי שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ לְשָׁעָה נֶאֱמַר בּוֹ שמות יט, טו: אַל תִּגְשׁוּ אֶל אִשָּׁה, אֲנִי שֶׁבְּכָל שָׁעָה הוּא מְדַבֵּר עִמִּי אֵינוֹ דִין שֶׁאֶהְיֶה פָּרוּשׁ מֵהָאִשָּׁה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לוֹ במדבר יב, ח: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר לוֹ: אַל תִּגְשׁוּ אֶל אִשָּׁה, אַף משֶׁה בַּכְּלָל עִמָּהֶם, הֲרֵי נֶאֶסְרוּ כֻּלָּם, וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר דברים ה, כז: שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם, הֲרֵי הִתִּירָן. אָמַר לוֹ משֶׁה אַף אֲנִי עִמָּהֶם, אָמַר לוֹ לָאו, אֶלָּא דברים ה, כח: וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. וְעוֹד דָּרַשׁ וְאָמַר מָה אִם הַר סִינַי שֶׁהָיָה לְשָׁעָה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי עַד שֶׁקְּרָאָנִי, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יט, ג: וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר, אֹהֶל מוֹעֵד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקָרָא לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא א, א: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה. וְעוֹד דָּרַשׁ וְאָמַר, וּמָה הַפֶּסַח שֶׁהוּא קֳדָשִׁים קַלִּים נֶאֱמַר שמות יב, מג: כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ, לוּחוֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים, יִהְיוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם, לְכָךְ שִׁבְּרָם. רְאֵה שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה, אַהֲרֹן וְשִׁבְעִים זְקֵנִים אֲחוּזִים בְּיָדָיו שֶׁל משֶׁה וְלֹא יָכְלוּ לוֹ, וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבָד אֶלָּא אַף רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה שֶׁלֹא יִשְׁבְּרֵם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לד, יא: לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְהֵא שָׁלוֹם בְּאוֹתוֹ הַיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לד, יב: וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.
פירוש יפה תואר על שמות רבה מ״ו:ג׳
3 זה אחד מג' דברים. עמ"ש לעיל בפי"ט:
4 שבחו של משה. מ"ש שבחו ולא כחו י"ל דבוודאי כח אהרן וע' זקנים מטבעם היה גדול מכח משה לבדו אלא ע"י שלבש רוח קנאה הרבה עצמה וכענין ויקם משה ויושיען שהוא לבישת רוח הקדש בקנאתו אל האמת כמ"ש הרב וכן קנא משה לה' על חטא בני ישראל כי אינן ראוים אל הלוחות ולזה גבר ידו כנגד המעכבים: