יפה תואר על שמות רבה ג׳:ג׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

« יפה תואר על שמות רבה ג׳:ב׳ יפה תואר על שמות רבה ג׳:ד׳ »

3 שמות רבה פתח ↗

וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֲנִי אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶם בראשית מו, ד: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ וגו', וְעַתָּה יָרַדְתִּי לְכָאן לְהַעֲלוֹת בָּנָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב אֲבִיהֶן, וּלְהֵיכָן אֲנִי מַעֲלָן, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִים מִשָּׁם, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִיא. וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי, עַד עַתָּה לֹא בָא צַעֲקָתָם לְפָנָי, שֶׁלֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ שֶׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם בראשית טו, יג: וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לְכָה וַדָּאִית הה"א שבסוף התבה, לוֹמַר אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָם אֵין אַחֵר גּוֹאֲלָם:

4 יפה תואר על שמות רבה פתח ↗

ידע הקב"ה שעליו לגאלם למען שמו ובעבור הברית שכרת עם האבות כצ"ל. ושני טעמים הם למה ידע אלהים לגאלם האחד למען שמו וכמו שמביא מיחזקאל ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים והשני למען בריתו וכדכתיב ויזכור אלהים את בריתו:

5 שמות רבה פתח ↗

וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָּא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לוּדְיָא בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר משֶׁה עָתִיד אֲנִי לְהֵעָשׂוֹת סַרְסוּר בֵּינְךָ וּבֵינֵיהֶם כְּשֶׁתִּתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וְתֹאמַר לָהֶם שמות כ, ב: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, אוֹתָהּ שָׁעָה נִתְבָּרֵר משֶׁה עַל עֲסָקָיו, שֶׁנִּתְיָרֵא אִם יִשְׁאֲלוּ לוֹ מַה שְּׁמוֹ מַה יֹּאמַר לָהֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה מְבַקֵּשׁ משֶׁה שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל:

3 ועתה ירדתי לכאן להעלות כו'. ואע"ג דכבר ירדה השכינה עמהם. אולי כחטאם נסתלקה ועתה ירדה שנית לכאן להעלותם:

4 עד עתה לא באה צעקתם לפני כו'. פי' אף כי שמע הקב"ה את צעקתם מ"מ לא נעתר להם כיון שלא הגיע הקץ להגאל ועתה הגיע הקץ אם נמנה מלידת יצחק:

5 לכה וודאית. כלומר לך לבד ואתה הגאולה. ונראה שהמדרש הזה חולק על הא דר' עקיבא במסכת שמחות שמשה ואהרן זכו לגאלם:

3 מסכת שמחות פתח ↗

ולא עוד אלא שישב עליו מגלגלין זכות ע"י זכאין ראויין היו ישראל להגאל ממצרים שאילו לא עמדו משה ואהרן שנאמר בראשית טו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ראויין הן ישראל לקבל את התורה שאילו לא עמדו משה ואהרן ודור המדבר שנאמר משלי ב יצפון לישרים תושיה. ראויה היתה פרשת שופטים להאמר אילולי עמד יתרו.ראויה היתה פרשת פסח קטן להאמר שאילו לא עמדו טמאים שנאמר במדבר ט למה נגרע לבלתי הקריב וגו'. ראויה היתה פרשת נחלה להאמר שאילו לא עמדו בנות צלפחד. ראוי היה בית המקדש ליבנות שאילו לא עמדו דוד ושלמה שנאמר שמות טו מקדש ה׳ כוננו ידיך. ראוין הם ישראל ליגאל בימי המן שאילו לא עמדו מרדכי ואסתר שנאמר ויקרא כו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו׳. ראוין היו ישראל להשתעבד שאילו לא עמד פרעה במצרים שנאמר בראשית טו ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ראוין הן ישראל לעבוד עבודת כוכבים שאילו לא עמד ירבעם בן נבט שנאמר דברים לא וקם העם הזה וזנה. ראויה היתה פרשת מקלל ומקושש להאמר שאילו לא עמד בן ישראלית ומקושש.ראוין הן ישראל ליפול בחרב שאילו לא עמדו פלוני ופלונית שנאמר עמוס ט בחרב ימותו כל חטאי עמי ואומר ירמיה יד בחרב וברעב ובדבר יתמו.ראויה היתה ירושלים ליחרב שאילו לא עמד נבוכדנצר וחבריו שנאמר מיכה ג לכן בגללכם ציון שדה תחרש ציון תחוללכם מירושלם וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער ולא עוד אלא שמגלגלין זכות ע"י זכאין וחובה ע"י חייבים

5 מדרש תהילים פתח ↗

עם חסיד תתחסד. עם גבר תמים תתמם. עם נבר תתברר. ר' יהודה פתר קרייא באברהם בשעה שבא עם הקב"ה בחסידות אף הקב"ה בא עמו בחסידות. ובשעה שבא עמו בתמימות אף הקב"ה בא עמו בתמימות. ואימתי בא עמו בחסידות בשעה שאמר לו בראשית טו ב ה' אלקים מה תתן לי. מה כתיב בתריה שם ד לא יירשך זה. ואימתי בא עמו בתמימות בשעה שאמר לו שם יח ג אל נא תעבור מעל עבדך. מה כתיב תמן שם כב ואברהם עודנו עומד. וכשבא עמו בעקמנות אף הקב"ה בא עמו כן. ואימתי בשעה שאמר לו שם טו ח במה אדע. מה כתיב בתריה שם יג ידוע תדע. אמר ר' סימון תיקון סופרים הוא שכינה היתה ממתנת לו עד שנפנה מן המלאכים. ר' נחמיה פתר קרא במשה כשבא עמו בחסידות אף הקב"ה בא עמו כן. אימתי בשעה שאמר שמות ג ג מדוע לא יבער הסנה. אמר מאן דברייה קאי בגויה. מה כתיב שם ו ויסתר משה פניו. וכשבא בתמימות אף הקב"ה כן. ואימתי בשעה שאמר לו שם יג ואמרו לי מה שמו. אמר לו זו עכשיו לשעה אהיה אשר אהיה. ואימתי בא עמו בעקמנות בשעה שאמר לו שם ד יג שלח נא ביד תשלח. מה כתיב תמן שם טז ודבר הוא לך אל העם. ואימתי נתברר על עסקיו בשעה שאמר שם לג יח הראני נא את כבודך. מה כתיב תמן שם יט אני אעביר כל טובי על פניך. א"ר שמואל לפי שהיה הקב"ה מפתה את משה כל שבעת ימי הסנה שילך בשליחותו שנאמר שם ד י ויאמר משה אל ה' בי אדוני לא איש דברים אנכי גם אחד. תמול שנים. מתמול שלשה. שלשום ארבעה. משלשום חמשה. גם ששה. מאז שבעה. בשביעי אמר לו שם יג שלח נא ביד תשלח. והיה מסרב ואמר להקב"ה רבון העולם כבר חשבתי מה שאמרת לאברהם אבינו בין הבתרים בראשית טו יג ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ועדיין לא נשלמו ולא עשו שם אלא מאתים ועשר. אמר לו הקב"ה לא כמו שאתה מחשב לעצמך שמיום שנולד יצחק הקדמתי להם הקץ ודלגתי אותו. וכן אומר שיר השירים ב ח מדלג על ההרים וגו'. וכבר נשלם. והיינו דכתיב תהלים קג ז יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו. עלילה שעשה לבני ישראל. אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שאני צוררה לך בכנפיך. ואימתי פרע לו. א"ר ברכיה כל שבעת ימי אדר היה משה מבקש תפלה ותחנונים שיכנס לארץ. בשביעי אמר לו דברים ג כז כי לא תעבור את הירדן. ר' חלבו אמר כל שבעת ימי המלואים היה משה מבקש לשמש בכהונה גדולה דכתיב ויקרא ט א ויהי ביום השמיני:

« יפה תואר על שמות רבה ג׳:ב׳ יפה תואר על שמות רבה ג׳:ד׳ »