יפה תואר על שמות רבה י׳:ז׳

מקור שמות רבה י׳:ז׳

7 וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן נְטֵה אֶת מַטְּךָ וְהַךְ אֶת עֲפַר הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה עָפָר שֶׁהֵגֵן עָלֶיךָ כְּשֶׁהָרַגְתָּ אֶת הַמִּצְרִי אֵינוֹ דִין שֶׁיִּלְקֶה עַל יָדֶךָ, לְפִיכָךְ לָקוּ שָׁלשׁ מַכּוֹת אֵלּוּ עַל יְדֵי אַהֲרֹן. וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ בְּמַטֵּהוּ, לָמָּה הֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּנִּים, לְפִי שֶׁשָֹּׂמוּ יִשְׂרָאֵל מְכַבְּדֵי חוּצוֹת וּשְׁוָקִים, לְפִיכָךְ נֶהְפַּךְ עֲפָרָם לְכִנִּים וְחוֹפְרִין אַמָּה עַל אַמָּה וְלֹא הָיָה שָׁם עָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין הַשֵּׁד יָכוֹל לִבְראוֹת פָּחוֹת מִכִּשְׂעוֹרָה. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אֲפִלּוּ כְּגַמְלָא לָא מָצֵי בָרְאוּ, אֶלָּא הַאי מִכְנִיף לֵיהּ וְהַאי לָא מִכְנִיף לֵיהּ. וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַחַרְטֻמִּים שֶׁלֹא יוּכְלוּ לְהוֹצִיא הַכִּנִּים, מִיָּד הִכִּירוּ שֶׁהָיוּ הַמַּעֲשִׂים מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים וְלֹא מַעֲשֵׂה שֵׁדִים, וְעוֹד לֹא חָשְׁשׁוּ לְדַמּוֹת עַצְמָן לְמשֶׁה לְהוֹצִיא הַמַּכּוֹת.

פירוש יפה תואר על שמות רבה י׳:ז׳

7 ג' מכות אלו. דצ"ך ושאר המכות היו ע"י משה:

8 לפיכך נהפך עפרם לכנים עד שלא מצאו ישראל עפר שיכבדו כדמפרש בתנא דבי אליהו. ומשו"ה אמר וחופרין אמה על אמה כו' דאז לא ימצאו עפר לכבד שאין דרך לחפש טפי מהכא ומה שלא אמר שכל העפר היה כנים דא"כ אמר כל הארץ. ועפר משמע רק העפר שעל פני הארץ לבד. והא דאמר בב"ר פצ"ו אל נא תקברני במצרים שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים אפשר שחשש שמא לא יעמיקו קבורתו או שיתנוהו במערה כדרך המכובדים:

9 פחות מכשעורה. ואע"ג דכנים אלו גדולים היו כדאיתא בתד"א י"ד מיני כנים הביא עליהם הקטנה שבהן כביצה של תרנגולת והגדולה שבהן כביצה של אווז זה הוא נס בתוך נס. אבל מיני כינים הנמצאים בעולם אינם גדולים משעורה וכשהשד יוכל לברוא לא יוכל לעשות אלא כפי המנהג שבעולם:

10 שהיו המעשים כו'. כתנין והדם וצפרדע. ואע"פ שלא אמרו אצבע אלהים רק על הכינים שהיא המוכחת וממילא קאי שכן יהיו כל המעשים. ומפרש אצבע אלהים כמשמעו ועי' בזה בראב"ע וברמב"ן: