יפה תואר על בראשית רבה ע״ד:י׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

« יפה תואר על בראשית רבה ע״ד:ח׳ יפה תואר על בראשית רבה ע״ד:י״א »

10 בראשית רבה פתח ↗

וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן בראשית לא, לו, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חַגַּי וְרַבִּי יִצְחָק בַּר מָרוֹן, וְתָנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק, קַפְּדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עִנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים, קַפְּדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת מִנַּיִן, וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, בראשית לא, לו: וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ, דָּא אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת אוֹ פְּצָעִים יִהְיוּ שָׁם, אֶלָּא דִּבְרֵי פִּיּוּסִים, יַעֲקֹב מְפַיֵּיס אֶת חָמִיו. בראשית לא, לז: כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם חָתָן שֶׁהוּא דָּר אֵצֶל חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹא לֵיהָנוֹת אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד אֲפִלּוּ סַכִּין אֶחָד, בְּרַם הָכָא מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי, אֲפִלּוּ מַחַט אֲפִלּוּ צִנּוֹרָא לֹא מָצָאתָ. וְלֹא עִנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים, מִדָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א כ, א: וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי, מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּפִיּוּסוֹ, מִלֵּי דְּקַטְלָא, בְּרַם הָכָא כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי.

11 בראשית רבה פתח ↗

זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וגו' טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ, דִּקְטִילָא, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה בראשית לא, לח לט, אֲנִי הָיִיתִי חוֹטֵא עַל הָאֲרִי, שֶׁכָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאֲרִי שֶׁיִּהְיֶה טוֹרֵף וְאוֹכֵל מִצֹּאנוֹ שֶׁל לָבָן בְּכָל יוֹם. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹעֶה אַחֵר הָיָה מַצִּילָן, תַּלְמוּד לוֹמַר ישעיה לא, ד: כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה. בראשית לא, לט: גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה, קָרְיִין לִי גַּנָּבָא בִּימָמָא וְגַנָּבָא בְּלֵילְיָא. מָה הָיָה אוֹמֵר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר ט"ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּסֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קכד, א: לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים הָיָה אוֹמֵר תהלים כב, ד: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל סָבָא. בראשית לא, מא: זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה, אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁהָיָה לָבָן מַתְנֶה עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב הָיָה חוֹזֵר עֶשֶׂר פְּעָמִים לְמַפְרֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ל, לד: הֵן לוּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה פְּעָמִים, שֶׁנֶאֱמַר בראשית לא, מא: וְהֶחְלִיף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים, וְאֵין מִנְיָן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

10 קפדנותן של אבות. כלומר מ"ש הכתוב וירב בלבן לא בגנות יעקב מדבר אבל בשבחו כי גם בקפדנותו דבר דברי פיוסים:

11 וירב בלבן וגו' מה את סבור כו' כצ"ל וכ"ה בילקוט ולא גרסינן דבר אחר כי הכל דבור אחד הוא:

10 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

אָמַר רַב סַפְרָא כְּמַאן קָרוּ פַּרְסָאֵי לְנִדָּה דִשְׁתָּנָא מֵהָכָא, כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי. בראשית לא לו-לז וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן. קַפְדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים קַפְדָנוּתָן שֶׁל אָבוֹת מִנַּיִן וַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן, מָה אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא מַכּוֹת וּפְצָעִים הָיוּ שָׁם וְלֹא הָיוּ שָׁם אֶלָּא דִּבְרֵי פִּיּוּסִים, יַעֲקֹב מְפַיֵּס אֶת חָמִיו כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי חָתָן שֶׁהוּא דָּר בְּבֵית חָמִיו אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ כְּלִי אֶחָד אוֹ חֵפֶץ אוֹ סַכִּין אֶחָד, בְּרַם הָכָא כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי אֲפִלּוּ מַחַט אֶחָד, אֲפִלּוּ צִנוֹרָא אֶחָד. וְלֹא עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל בָּנִים מִדָּוִד, שמואל א כ, א "וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי ומֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי", מַזְכִּיר שְׁפִיכוּת דָּמִים בְּפִיוּסוֹ. בראשית לא לח-מא טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ. דִקְטִילָא, אָנֹכִי אֲחַטֶּנָה, אֲנִי הָיִיתִי חוֹטֵא עַל הָאֲרִי שֶׁכָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל צֹאנוֹ שֶׁהָיָה הָאֲרִי אוֹכֵל מִמֶּנּוּ בְּכָל יוֹם חֲמִשָּׁה וְאִם תֹּאמַר שֶׁאִם הָיָה רוֹעֶה אַחֵר הָיָה מַצִּילוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי... כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ" וְגוֹ'. גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה. קַרְיָן לִי גַּנָּבָא דִּימָמָא וְגַנָּבָא דְּלֵילְיָא. זֶה לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה. גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁכָּל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיָה יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם.

11 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

« יפה תואר על בראשית רבה ע״ד:ח׳ יפה תואר על בראשית רבה ע״ד:י״א »