יפה תואר על בראשית רבה י״ז:ג׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

« יפה תואר על בראשית רבה י״ז:ב׳ יפה תואר על בראשית רבה י״ז:ד׳ »

3 יבמות פתח ↗

מִן הַחֵטְא. מַקְרֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ. וְהָא מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ״, וַאֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ! מִתְקָיף תְּקִיפָא, וְעַבּוֹרֵי מְיעַבְּרָא בְּמִלַּהּ. הֵיכִי דָּמֵי אִשָּׁה רָעָה? אָמַר אַבָּיֵי: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ פּוּמָּא. רָבָא אָמַר: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמַהְדְּרָא לֵיהּ גַּבָּא. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כֵּיוָן שֶׁנָּשָׂא אָדָם אִשָּׁה עֲוֹנוֹתָיו מִתְפַּקְּקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה׳״. בְּמַעְרְבָא כִּי נָסֵיב אִינָשׁ אִיתְּתָא, אָמְרִי לֵיהּ הָכִי: ״מָצָא״ אוֹ ״מוֹצֵא״? ״מָצָא״ דִּכְתִיב: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב״, מוֹצֵא דִּכְתִיב: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ, דִּכְתִיב: ״גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבּוֹת דִּין וְקָלוֹן״, וְאָמַר רָבָא: אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה — צָרָתָהּ בְּצִדָּהּ. דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: בַּחֲבִרְתַּהּ, וְלָא בְּסִילְתָּא. וְאָמַר רָבָא: קָשָׁה אִשָּׁה רָעָה כְּיוֹם סַגְרִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה״. וְאָמַר רָבָא: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, וְכַמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה. כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, דִּכְתִיב: ״מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב״, אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחָהּ. אִי בַּתּוֹרָה מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה טוֹבָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה בָּהּ. כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, דִּכְתִיב: ״וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה״. אִי בְּגַוַּהּ מִשְׁתַּעֵי קָרָא — כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁהַכָּתוּב מְגַנֶּהָ. אִי בְּגֵיהִנָּם מִשְׁתַּעֵי קְרָא — כַּמָּה רָעָה אִשָּׁה רָעָה, שֶׁגֵּיהִנָּם נִמְשְׁלָה בָּהּ. ״הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה״, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. ״נְתָנַנִי ה׳ בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם״, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חִיָּיא: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. בְּמַעְרְבָא אָמְרוּ: זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ. ״בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ נְתוּנִים לְעַם אַחֵר״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אֵשֶׁת הָאָב. ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״, אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: זוֹ אִשָּׁה רָעָה וּכְתוּבָּתָהּ מְרוּבָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵלּוּ הַמִּינִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים וְגוֹ׳״. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵלּוּ אַנְשֵׁי בַּרְבַּרְיָא וְאַנְשֵׁי מַרְטְנַאי, שֶׁמְּהַלְּכִין עֲרוּמִּים בַּשּׁוּק. שֶׁאֵין לְךָ מְשׁוּקָּץ וּמְתוֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמְּהַלֵּךְ בַּשּׁוּק עָרוֹם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ חַבָּרִים. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֲתוֹ חַבָּרֵי לְבָבֶל, שְׁגָא נְפַל. אֲמַרוּ לֵיהּ: מְקַבְּלִי שׁוּחְדָּא, תָּרֵיץ יְתֵיב. גָּזְרוּ עַל שְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה. גָּזְרוּ עַל הַבָּשָׂר — מִפְּנֵי הַמַּתָּנוֹת, גָּזְרוּ עַל הַמֶּרְחֲצָאוֹת — מִפְּנֵי הַטְּבִילָה. קָא מְחַטְּטִי שָׁכְבֵי — מִפְּנֵי שֶׁשְּׂמֵחִים בְּיוֹם אֵידָם. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה יַד ה׳ בָּכֶם וּבַאֲבוֹתֵיכֶם״. אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: זוֹ חַטּוֹטֵי שָׁכְבֵי. דְּאָמַר מָר: בַּעֲוֹן חַיִּים — מֵתִים מִתְחַטְּטִין. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָארִי, כְּתִיב: ״לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדוֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ״, וּכְתִיב: ״וְנִבְחַר מָוֶת מֵחַיִּים״. אֲמַר לֵיהּ: נִבְחַר מָוֶת לָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יִחְיוּ בְּעוֹלָם הַזֶּה וְיֶחֶטְאוּ, וְיִפְּלוּ בְּגֵיהִנָּם. כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״אִשָּׁה טוֹבָה מַתָּנָה טוֹבָה לְבַעְלָהּ״, וּכְתִיב: ״טוֹבָה בְּחֵיק יְרֵא אֱלֹהִים תִּנָּתֵן״. ״אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ״, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ — ״יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ״. ״אִשָּׁה יָפֶה אַשְׁרֵי בַּעְלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם״. ״הַעְלֵם עֵינֶיךָ מֵאֵשֶׁת חֵן פֶּן תִּלָּכֵד בִּמְצוּדָתָהּ. אַל תֵּט אֵצֶל בַּעְלָהּ לִמְסוֹךְ עִמּוֹ יַיִן וְשֵׁכָר, כִּי בְּתוֹאַר אִשָּׁה יָפָה רַבִּים הוּשְׁחֲתוּ, וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ״. ״רַבִּים הָיוּ פִּצְעֵי רוֹכֵל״. ״הַמַּרְגִּילִים לִדְבַר עֶרְוָה כְּנִיצוֹץ מַבְעִיר גַּחֶלֶת. כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף — כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה״. ״אַל תֵּצַר צָרַת מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם. שֶׁמָּא מָחָר בָּא וְאֵינֶנּוּ, נִמְצָא מִצְטַעֵר עַל הָעוֹלָם שֶׁאֵין שֶׁלּוֹ״. ״מְנַע רַבִּים מִתּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְלֹא הַכֹּל תָּבִיא בֵּיתֶךָ״. ״רַבִּים יִהְיוּ דּוֹרְשֵׁי שְׁלוֹמֶךָ. גַּלֵּה סוֹד לְאֶחָד מֵאָלֶף״. אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כׇּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ׳״. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״. אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּים, נָאֶה מְקַיֵּים וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ, וְאַתָּה נָאֶה דּוֹרֵשׁ, וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּים. אָמַר לָהֶן בֶּן עַזַּאי: וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַּתּוֹרָה, אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּים עַל יְדֵי אֲחֵרִים. תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מִי שֶׁאֵין עוֹסֵק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה — כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְאַתֶּם פְּרוּ וְגוֹ׳״. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאִילּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמְרוּ לוֹ לְבֶן עַזַּאי: יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״ —

4 בראשית רבה פתח ↗

וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה בראשית ב, יט, בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, כְּתִיב בראשית א, כד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אָמַר לָהֶן לְהַלָּן לַבְּרִיאָה, וְכָאן לְכִבּוּשׁ, הֵיאַךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר דברים ב, יט: כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶן בראשית א, כו: נַעֲשֶׂה אָדָם, אָמְרוּ לוֹ אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ, אָמַר לָהֶן חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם, הֵבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹף, אָמַר לָהֶם זֶה מַה שְּׁמוֹ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין, הֶעֱבִירָן לִפְנֵי אָדָם, אָמַר לוֹ זֶה מַה שְּׁמוֹ, אָמַר זֶה שׁוֹר, זֶה חֲמוֹר, זֶה סוּס וְזֶה גַּמָּל, וְאַתָּה מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ אֲנִי נָאֶה לְהִקָּרֵא אָדָם שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה, וַאֲנִי מַה שְּׁמִי, אָמַר לוֹ לְךָ נָאֶה לְהִקָרְאוֹת אֲדֹנָי, שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֲחָא ישעיה מב, ח: אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן. חָזַר וְהֶעֱבִירָן לְפָנָיו זוּגוֹת, אָמַר לַכֹּל יֵשׁ בֶּן זוּג וְלִי אֵין בֶּן זוּג, בראשית ב, כ: וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, אֶתְמְהָא, וְלָמָּה לֹא בְרָאָהּ לוֹ תְּחִלָּה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עָתִיד לִקְרוֹת עָלֶיהָ תִּגָּר, לְפִיכָךְ לֹא בְּרָאָהּ לוֹ עַד שֶׁתְּבָעָהּ בְּפִיו, כֵּיוָן שֶׁתְּבָעָהּ, מִיָּד בראשית ב, כא: וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה וגו'.

5 יפה תואר על בראשית רבה פתח ↗

תחלת מפלה שינה. כי לא לחנם הפיל ה' תרדמה על אברהם. ובפרט כי כל הנבואה שלפני זה היה בהקיץ. ורק בבואו לספר לו ממפלת בניו ומשעבודם במצרים התחיל בתרדמה שהיא תחלת מפלה ובשאר דברי אגדה זו עמ"ש לעיל בפי"ז וע"ע בזה ברמב"ן על התורה:

6 בראשית רבה פתח ↗

וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו בראשית ב, כא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מִן סִטְרוֹהִי, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר שמות כו, כ: וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר עִלְעָא חָדָא מִבֵּין שְׁתֵּי צַלְעוֹתָיו נָטַל, תַּחְתֶּיהָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בראשית ב, כא: תַּחְתֶּנָּה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידֵי מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן אֵין כְּתִיב סַמֶּ"ךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּבְרֵאת נִבְרָא שָׂטָן עִמָּהּ, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם בראשית ב, יא יג: הוּא הַסּוֹבֵב, תֹּאמַר לוֹ בִּנְהָרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק, עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹי לְתַחְתִּיתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא מִתְבַּזֶּה כִּבְהֵמָה. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יַנַּאי חַד אָמַר עָשָׂה לוֹ מִנְעָל וַאֲפִיפּוֹרִין כָּבוּשׁ עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹא יִצְטָעֵר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב. וְחָרָנָא אָמַר עָשָׂה לוֹ כְּסָתוֹת. רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אַמֵּי חַד אָמַר עָשָׂה לוֹ קְבוּרָה, וְחַד אָמַר עָשָׂה לוֹ תַּכְרִיכִין.

3 אם זכה עזר. פי' אם זכה במזלו אבל לא אם זכה במעשיו כי רק בזווג שני אמרו רז"ל שמזווגין האדם לפי מעשיו:

4 והות ברתא דאחתיה. ואמרינן ביבמות ס"ג ע"ב דהנושא בת אחותו מצוה קעביד מ"מ כיון דהיתה אשה רעה יעצוהו תלמידיו לגרשה והא שמע לעצתם:

5 בתרא ביתא מן דידיה. בבית שהיה לו ברחוב אחר כי בשכונתו אסור לדור עם גרושתו:

6 על שם ומבשרך לא תתעלם. ודרשינן לקמן דקאי על גרושתו:

3 בראשית רבה פתח ↗

אֶעֱשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, אִם זָכָה עֵזֶר, וְאִם לָאו כְּנֶגְדּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אִם זָכָה, כְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בַּר חֲכִינָאי, וְאִם לָאו, כְּאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי יוֹסֵי הֲוָה לֵיהּ אִנְתְּתָא בִּישָׁא, וַהֲוַת בְּרַתָּא דַּאֲחָתֵיהּ, וַהֲוַת בָּזֵית לֵיהּ קֳדָם תַּלְמִידוֹי, אָמְרִין תַּלְמִידָיו שַׁבְקָא לַהֲדָא אִנְתְּתָא בִּישָׁא דְּלֵיתָא מְיַקְרָךְ. אֲמַר לְהוֹן פּוּרְנָא רַב עָלַי, לֵית בְּיָדִי מָה אֶשְׁבּוֹק לָהּ. חַד זְמַן הֲווֹן יָתְבִין פָּשְׁטִין הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּמִן חַסְלִין אֲמַר לֵיהּ מַשְׁגַּח רַבִּי וַאֲנַן סָלְקִין בְּבֵיתָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, סָלֵיק, כִּי סְלֵיק אַמַּכַת לְאַפָּהּ וּנְפַקַת לָהּ, צָפָה בְּהַהִיא קְדֵרָה, אֲמַר לָהּ אִית בְּהַהִיא קְדֵרָה כְּלוּם, אֲמַרָה לֵיהּ אִית פַּרְפְּרָיִין, אָזַל גַּלֵּיתָהּ וְאַשְׁכַּח פַּרְגָיִין, יָדַע רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מַה הוּא שָׁמַע, יָתְבוּן לְהוֹן אָכְלִין, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לָא אֲמַרַת אֶלָּא פַּרְפְּרָיִין וְהָא אַשְׁכַּחְנַן בְּגַוָּהּ פַּרְגָיִין, אֲמַר לֵיהּ מַעֲשֶׂה נִסִּים הֵן. מִן דְּחַסְלִין אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שְׁבוֹקָא הַהִיא אִנְתְּתָא מִינָךְ, דְּלֵית הִיא עָבְדָא לִיקְרָתָךְ. אֲמַר לֵיהּ פּוּרְנָא רַב עָלַי וְלֵית בִּי מָה אֶשְׁבּוֹק לָהּ. אֲמַר לֵיהּ אֲנַן יַהֲבִינַן לָהּ פּוּרְנָא וְשַׁבְקֵית מִינָךְ. עֲבַדּוּן לֵיהּ כֵּן פְּסַק לָהּ פּוּרְנָא וּשְׁבַק יָתָהּ מִינֵיהּ וְאַסְבוּן יָתֵיהּ אִתְּתָא אָחֳרָא טָבָא מִינַהּ, גַּרְמוּן חוֹבִין דְּהַהִיא אִתְּתָא וַאֲזַלַּת וְאִתְנַסְבֵית לְסַנְטְרִין דְּקַרְתָּא, לְבָתַר יוֹמִין אֲתוֹן יִסּוּרִין עָלָיו וְאִתְעַוֵּר, וַהֲוַת צָיְירַת בִּיְדֵיהּ וּמְחַזְרָא לֵיהּ עַל שְׁקָקַיָא דְּקַרְתָּא, כֵּיוָן דַּהֲוַת מַטְיָא בִּשְׁקָקַיָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוַת קָיְימָא לָהּ וְחָזְרָה לַאֲחוֹרָהּ, מִן דַּהֲוָה הַהוּא גַבְרָא חַכִּים קַרְתָּא אֲמַר לָהּ לָמָּה אַתְּ לֹא מוֹבַלְתְּ לִי לִשְׁכוּנְתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דַּאֲנָא שָׁמַע דְּהַהוּא עָבִיד מִצְוָה. אֲמַרַת לֵיהּ מַשְׁבַּקְתֵּיהּ אֲנָא, וְלֵית בִּי דְּלֶחֱמֵי סְבַר אַפּוֹהִי. חַד זְמַן אֲתוֹן קָרוֹן בִּשְׁכוּנְתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, אַרְגֵּישׁ בַּהּ יוֹם קֳדָמוֹי, וְיוֹם תִּנְיָן וּשְׁרֵי מָחֵי לָהּ, וַאֲזֵיל קָלְהוֹן וַהֲווֹן מִתְבַּזִּין בְּכָל קַרְתָּא, אוֹדִיק רַבִּי יוֹסֵי לְקָלְהוֹן וַחֲמְהוֹן מִתְבַּזִּין בְּגוֹ שׁוּקָא, אֲמַר לֵיהּ אַתְּ מָחֵי לָהּ, אֲמַר לֵיהּ כָּל יוֹם הִיא מוֹבְדָה פַּרְנָסָתֵיהּ דְּהָדֵין שְׁקָקַיָּה מִנִּי, כֵּיוָן דִּשְׁמַע רַבִּי יוֹסֵי כֵּן נְסַבֵיהוֹן וִיהֵיב יָתְהוֹן בְּחָדָא בֵּיתָא מִן דִּידֵיהּ, וַהֲוָה מְפַרְנֵס יָתְהוֹן כָּל יוֹמֵי חַיֵּיהוֹן, עַל שֵׁם ישעיה נח, ז: וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

« יפה תואר על בראשית רבה י״ז:ב׳ יפה תואר על בראשית רבה י״ז:ד׳ »