יפה קול על שיר השירים רבה ז׳:א׳:א׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שיר השירים רבה ז׳:א׳:א׳
1 שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, אַרְבַּע פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן שׁוּבִי שׁוּבִי, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁשּׁוֹלְטִין בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין תּוֹךְ יְדֵיהֶן בְּשָׁלוֹם וְיוֹצְאִין לְשָׁלוֹם, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁשָּׁלוֹם חֵי הָעוֹלָמִים מִתְנַהֵג בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמואל ב ז, ו: וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁמְסַיְּמִים לָהּ שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר במדבר ו, כו: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהוֹשִׁיבָהּ בִּנְוֵה שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה לב, יח: וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וגו'. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי נוֹטֶה עָלֶיהָ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה סו, יב: הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי מָרוֹן אָמַר אֻמָּה שֶׁמַּשְׁלֶמֶת אִיסְטַטְיוֹנְוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵן בָּעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אֻמָּה שֶׁכָּל טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָן בָּאוֹת אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בראשית כז, כח: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, לְךָ בִּזְכוּתְךָ וּבְךָ הַדָּבָר תָּלוּי, דִּכְתִיב דברים כח, יב: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, בִּזְכוּתְךָ וּבְךָ הַדָּבָר תָּלוּי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה בּוֹצְרָיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אֻמָּה שֶׁעָשְׂתָה שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין עוֹלָמִי, שֶׁאִלּוּ לֹא קִבְּלָה תּוֹרָתִי הָיִיתִי מַחֲזִיר עוֹלָמִי לְתֹהוּ וָבֹהוּ, דְּאָמַר הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא כְּתִיב תהלים עה, ד: נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ, אִלּוּלֵי שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ שמות כד, ז: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם מִתְגַּמְגֵּם וְהוֹלֵךְ, וּמִי בִּסֵּם הָעוֹלָם, אָנֹכִי, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים עה, ד: אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָּה, בִּזְכוּת שמות כ, ב: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ.
פירוש יפה קול על שיר השירים רבה ז׳:א׳:א׳
1 כנגד ד' מלכיות בבל ומדי ויון ואדום. אבל מצרים לא חשיב משום דשובי נאמר על העתיד וכשנכתב פרשה זו כבר יצאו ממצרים:
2 נכנסין תוך ידיהם בשלום. פי' אע"פ כי ימסרו בידי האויב כשבויי מלחמה מ"מ שם ישראל שלום עליהם ונשארו שלמין וע' בב"ר פ' ס"ו:
3 אומה שמסיימת להשלים. כצ"ל ופי' שמסיימת תפלתה בשלום ולפי שהסיום הוא עיקר לכן אמר שמסיימת. והכי אמר במ"ר פכ"א התפלה חותמין בשלום ונקט וישם לך שלום משום דמשו"ה אמרינן בתרי' שים שלום אבל בב"ר גרסינן הכא אומה שהכהנים משימין לה שלום:
4 הה"ד וישב עמי בנוה שלום. לפי נוסחא זו מיירי לעתיד לבוא אבל בב"ר מייתי ונתתי שלום בארץ ולפי הנוסחא ההיא נראה דמיירי אף בזמן שהיו ישראל על אדמתם:
5 ה"ג המטר בזכותך דכתיב יפתח ה' לך וגו'. וכדאשכחן בד"ר פ"ז דמצריך קרא לטל וקרא למטר ע"ש. ה"ג אילולי שעמדו ישראל כו' וכמו בפסוק לסוסתי ע"ש: