יפה קול על שיר השירים רבה ה׳:ט״ז:ב׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שיר השירים רבה ה׳:ט״ז:ב׳
16 אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נִתְוַכֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל וְשָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּלְבַסּוֹף יָצְאוּ בְּבשֶׁת פָּנִים, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם הַנָּבִיא ישעיה א, יח: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה', שָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אָמְרוּ הֵיאַךְ יְכוֹלִין לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, וּמִי יוּכַל לְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאוֹ, עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׂמֵחִים, הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה א, ח: אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, תָּמְהוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְאָמְרוּ זוֹ תְּשׁוּבָה וְזוֹ תּוֹכֵחָה, אֶלָּא לָא אֲתָא אֶלָּא לְהִתְפּוֹגְגָה עִם בְּנוֹי. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מיכה ו, ב: שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ וגו' וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח, שָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אָמְרוּ הֵיאַךְ הֵן יְכוֹלִין לְהִתְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאָן, וּמִי יוּכַל לְוַכֵּחַ עִם בּוֹרְאוֹ, עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׂמְחָתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הֲפָכָהּ לָהֶם לְטוֹבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מיכה ו, ג: עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִּי, מיכה ו, ה: עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ וגו', תָּמְהוּ הָאֻמּוֹת וְאָמְרוּ הֵיאַךְ הוּא זֶה לָא אֲתָא אֶלָּא לְהִתְפּוֹגְגָה עִם בְּנוֹי. וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא הושע יב, ג: וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב וגו' שָׂמְחוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אָמְרוּ הֵיאַךְ הֵן יְכוֹלִין לַעֲמֹד בִּפְנֵי בּוֹרְאָן, וּמִי יָכוֹל לָרִיב עִם בּוֹרְאוֹ, עַכְשָׁו הוּא מְכַלֶּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׂמְחָתָן שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, הָפַךְ לָהֶם לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר הושע יב, ג: בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וגו'. אָמַר רַבִּי יוּדָן לְאִשָּׁה אַלְמָנָה שֶׁהָיְתָה קוֹבֶלֶת עַל בְּנָהּ לַדַּיָּן, כֵּיוָן דְּחָמְאָה דַּיָּינָא דְּהוּא דָּאִין בְּנוּר וּבְזֶפֶת בְּדִינִין וּמַגְלְבִין, אָמְרָה אִין אֲנָא מוֹדַע לֵיהּ לְדַיָּינָא סוּרְחָנִין דִּבְרִי קָטֵיל לֵיהּ, כֵּיוָן דְּאַחְסַל אֲמַר לָהּ אַיְינוֹי בְּרִיךְ, אֲמַר לָהּ מַה סְּרַח עֲלָיךְ הָדֵין בְּרִיךְ, אֲמַרָה לֵיהּ מָרִי כַּד הֲוָה בְּמֵעַיי הֲוָה בָּעֵט בִּי, אֲמַר לָהּ לָאו דִּינָא הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי סִימוֹן אָמַר אֱלוֹהוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ חָלַק לוֹ כָּבוֹד.
פירוש יפה קול על שיר השירים רבה ה׳:ט״ז:ב׳
16 בג' מקומות נתוכח כו'. ובא לדרוש חכו מלשון תוכחה כי תהפך אח"ז לממתקים כי מתחיל בתוכחה ומסיים בפיוסים:
17 כיון שראה כו'. אין להקשות אם באמת הם חייבים למה יהפך לטובה בשביל שמחת אויביהם. וי"ל דכן היא המדה כדכתיב בנפול אויבך אל תשמח וגו' והשיב מעליו אפו ומזה דרשי רז"ל באבות שמוחלין לו על כל עונותיו:
18 אלוהו של יעקב. דרש שרה את האלהים שהשיג שררה ע"י אלהים שחלק לו כבוד. ולפ"ז מפרש אלהים על אלהי יעקב ולא על מלאך: