ידי משה על במדבר רבה ט׳:ל״א

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« ידי משה על במדבר רבה ט׳:ל׳ ידי משה על במדבר רבה ט׳:ל״ג »

31 במדבר רבה פתח ↗

וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ במדבר ה, טו, הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. וְהֵבִיא הָאִישׁ וגו' מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֲבָל אָמְרוּ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה לָהּ, מוֹלִיכָהּ לְבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ מִקַּל וָחֹמֶר, מָה אִם הַנִּדָּה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת הֲרֵי הוּא נֶאֱמָן עָלֶיהָ, זוֹ שֶׁאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה נֶאֱמָן עָלֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּנִּדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ, תֹּאמַר בָּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ, וְאוֹמֵר משלי ט, יז: מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם, כָּל שֶׁכֵּן הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִין עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת לֹא יְהֵא בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה גְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא: וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אָמְרוּ לוֹ וּבִלְבָד בְּעֵדִים. רַבִּי חִיָּא בַּר רַב יוֹסֵף שְׁלַח בָּתַר אִתְּתָא תְּלָתָא תַּלְמִידִין, אָמַר שֶׁאִם יִפְנֶה אֶחָד מֵהֶם לְצָרְכּוֹ, תִּתְיַחֵד עִם הַשְּׁנַיִם. וְהָא תָּנֵי מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וכו', אָמַר רַבִּי אָבִין וּבַעְלָהּ הֲרֵי שְׁלשָׁה. אַף הוּא שָׂכַר לָהּ בַּיִת וְהָיָה מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת וְלֹא הָיָה מִתְיַחֵד עִמָּהּ אֶלָּא בִּפְנֵי בָּנֶיהָ, וְקָרָא עַל עַצְמוֹ הַפָּסוּק הַזֶּה ירמיה מה, ג: יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי. במדבר ה, טו: וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ, חֲכָמִים אוֹמְרִים קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת, הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וְאֵין מְנַכֶּה מִכְּתֻבָּתָהּ, וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וּמְנַכֶּה מִכְּתֻבָּתָהּ. במדבר ה, טו: עֲשִׂירִת הָאֵיפָה, אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה, במדבר ה, טו: קֶמַח, וְלֹא סוֹלֶת, במדבר ה, טו: שְׂעֹרִים, וְלֹא חִטִּים. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַנִּיחוּ סוֹפְרִים לִי וְאוֹמַר כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. במדבר ה, טו: לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן, אֲבָל צָק הוּא עַל שְׁיָרֶיהָ. במדבר ה, טו: וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, מַגִּיד שֶׁהוּא בִּשְׁתֵּי אַזְהָרוֹת אִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבֹנָה, מִפְנֵי מָה, טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר מַגִּיד במדבר ה, טו: כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא. מִנְחַת זִכָּרוֹן במדבר ה, טו, שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר במדבר ה, טו: מַזְכֶּרֶת עָוֹן, כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה, וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ה, כח: וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וגו', אֵין לִי אֶלָּא מַזְכֶּרֶת עָוֹן, מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: מִנְחַת זִכָּרוֹן מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מִנְחַת זִכָּרוֹן כְּלָל, מַזְכֶּרֶת עָוֹן פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת, שֶׁהָיָה לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב. אִם מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת הַמֻּעֶטֶת הֲרֵי הִיא מַזְכֶּרֶת עָוֹן, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, יִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה וְאַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ זֶה וְזֶה וְאַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין, שֶׁאִם הָיְתָה טְמֵאָה, פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד, וְאִם יֵשׁ לָהּ זְּכוּת תּוֹלָה לָהּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר, דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵף בֶּן חָנָן. אֶלְעָזָר בֶּן יִצְחָק אִישׁ כְּפַר דָּרוֹם אָמַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. במדבר ה, כח: וְנִקְתָה וְנִזְרְעָה, מַה זֶּרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר דניאל ד, כד כו: לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי וגו' כֹּלָא מְטָא וגו' לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וגו'. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר אֵין זְכוּת תּוֹלָה לָהּ בַּמַּיִם הַמָּרִים, אִם אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים מַדְחֶה אַתָּה הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רָע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ טְמֵאוֹת הָיוּ אֶלָּא שֶׁתָּלָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר אֲנִי אַכְרִיעַ, אִם הָיְתָה טְהוֹרָה סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם, וְאִם טְמֵאָה, סוֹפָהּ לָמוּת במדבר ה, כז: וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְכִי מִי יוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמוֹ שַׁרְבִיטִין הָיוּ מוֹרִיקִין בָּהּ, וְהֵם אוֹמְרִים מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ שֶׁלֹא תְטַמֵּא אֶת הָעֲזָרָה.

33 במדבר רבה פתח ↗

וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה במדבר ה, יח: בַּתְּחִלָּה קְרָאָהּ הַכָּתוּב אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר ה, יב: אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ במדבר ה, טו: וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. לָמָּה, חָס אֱלֹהִים עַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר הָאֱלֹהִים אַף עַל פִּי שֶׁקִּנֵּא לָהּ, עַד עַכְשָׁיו בִּרְשׁוּתוֹ הִיא, שֶׁמָּא תַּחְזֹר בָּהּ. וְאִם לֹא חָזְרָה בָהּ, הֲרֵי הִיא יוֹצֵאת מֵרְשׁוּתוֹ, במדבר ה, יח: וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה, במדבר ה, יח: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, במדבר ה, כד: וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה, וְכֵן כֻּלָּם. וְאִם שָׁתְתָה וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה וְנִקְתָה, מִתְנַקָּה וְחוֹזֶרֶת לְבַעְלָהּ. במדבר ה, כט: אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ, הָאֱלֹהִים חָס עַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לָמָּה ישעיה מו, ג: הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן, וּמָה אִם בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה חָס עַל כְּבוֹדָן וְשָׁקַד לְטוֹבָתָן, כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. במדבר ה, יח: לִפְנֵי ה' וגו', כָּתוּב שמואל א ב, כה: אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ, רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא פָּתַר קְרָיָה בַּבּוֹעֵל אֲהָן זָיֵן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ אָתֵי לָךְ עַל עָתִיד. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּתַר קְרָיָה בְּאִשָּׁה אֲהָן זָיֵן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ תָּלְיָה עֵינִין עַל חֳרָן. במדבר ה, יח: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, וּמְבַזִּין עַל הַסָּפֵק, אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כָּל מָקוֹם שֶׁאַתְּ מוֹצֵא זְנוּת אַתְּ מוֹצֵא אַנְדְּרוֹלוֹמוֹסְיָא בָּעוֹלָם. במדבר ה, יח: וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן, שֶׁאִם הָיְתָה חִגֶּרֶת אֵינָהּ שׁוֹתָה. תָּנֵי הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְאַיְמִין עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁמְאַיְמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת, אוֹמְרִין לָהּ בִּתִּי הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים רָעִים עוֹשִׂים. עֲשִׂי לְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁלֹא יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵין כְּדַאי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ. וּכְשֵׁם שֶׁמְּאַיְמִין עָלֶיהָ שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ, כָּךְ מְאַיְמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹא תַּחְזֹר בָּהּ, אוֹמְרִים לָהּ בִּתִּי אִם טְהוֹרָה אַתְּ וּבָרִי לָךְ שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ, שֶׁאֵין הַמַּיִם הַלָּלוּ דּוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר הַחַי וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ, מָצָא שָׁם מַכָּה הִתְחִיל מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד. אִם אָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ וְיוֹצֵאת, אִם אָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעֲרֵי מִזְרָח לְשַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְּצֹרָע, וְהַכֹּהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ, אִם נִקְרְעוּ, נִקְרְעוּ. אִם נִפְרְמוּ, נִפְרְמוּ. תָּנֵי ספרי נשא יא: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר, לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר שמואל ב יג, יט: וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁה וּכְתֹנֶת הַפַּסִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ קָרָעָה. תָּנֵי גמרא סוטה ח-א: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה, אֵין לִי אֶלָּא רֹאשָׁהּ, גּוּפָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: הָאִשָּׁה, אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפָרַע אֶת רֹאשׁ, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים, מְכַסָּהּ שְׁחוֹרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב וְקַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת, מַעֲבִירִין מִמֶּנָּהּ כְּדֵי לְנַוְלָהּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹא חָסָה עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ, וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, וְלָמָּה חֶבֶל הַמִּצְרִי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְפִי שֶׁעָשְׂתָה מַעֲשֵׂה מִצְרַיִם, וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּהּ רוֹאֶה חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן, וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרִין לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל כג, מח: וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה, במדבר ה, יח: וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ, מִכָּאן שֶׁאִם הָיְתָה גִּדֶּמֶת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. תָּנֵי גמרא סוטה יד-א: הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ כְּדֵי לְיַגְעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחְזֹר בָּהּ. במדבר ה, יח: וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים, יַרְאֶה אוֹתָהּ הַמַּיִם, כְּדֵי לְהַטִּיל אֵימָה עָלֶיהָ.

35 במדבר רבה פתח ↗

וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן במדבר ה, כא וגו' : מִכָּאן שֶׁאִם נִכְתְּבָה מְגִלָּה קֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה, פְּסוּלָה. שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּתִיב: וְהִשְׁבִּיעַ, וְאַחַר כָּךְ במדבר ה, כג: וְכָתַב. במדבר ה, כא: בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה, מִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּשְׁבוּעָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. במדבר ה, כא: וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן ה' אוֹתָךְ, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפָרַט לְךָ בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּיו"ד ה"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּיו"ד ה"א. במדבר ה, כא: לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לְהַלָּן ויקרא ח, א: וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה, אֵין לִי אֶלָא אָלָה, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה, הֲרֵי אַתָּה דָן, נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה, מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה, אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה, שֶׁכָּל הַנָּשִׁים לוֹטוֹת כָּךְ תַּגִּיעַ לִיךְ כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעַ לִפְלוֹנִית. וְלִשְׁבֻעָה, שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל נִשְׁבָּעוֹת כָּךְ תַּגִּיעַ לִי כְּמוֹ שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית אִם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ וְכָךְ. במדבר ה, כא: בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. בְּתוֹךְ עַמֵּךְ, וְלֹא בְּעַם אַחֵר. הֶפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַבֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּיר לְאָדָם הַמִּתְנַבֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּיר. במדבר ה, כא: בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ וגו', זוֹ בְּדִיקַת הָאִשָּׁה. במדבר ה, כב: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים וגו', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר ספרי נשא טו: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ כָּךְ פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ, וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת הַמֵּבִיא תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה. במדבר ה, כב: וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָמֵן, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁלֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָמֵן, שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹנֶה אָמֵן אַחַר הַמַּשְׁבִּיעַ, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעָתוֹ שָׁוְא. אָמֵן אָמֵן, מִכָּאן שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אָמֵן מֵאִישׁ זֶה אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר. וּמִכָּאן אַתָּה דָן לְכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁמְּגַלְגְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַיָּשָׁן, וַהֲלוֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה סּוֹטָה שֶׁלֹא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם מְגַלְגְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן, גְּזֵלוֹת שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם אֵינוֹ דִין שֶׁמְּגַלְגְּלִין עֲלֵיהֶם אֶת הַיָּשָׁן. אָמֵן שֶׁלֹא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי לְעַצְמָהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא אָמֵן לְקַבָּלָה, אָמֵן לִשְׁבוּעָה, אָמֵן יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים. אָמֵן לְקַבָּלָה, מִסּוֹטָה, וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן. אָמֵן לִשְׁבוּעָה, ירמיה יא, ה: לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי וגו'. אָמֵן, יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים, מלכים א, א, לו: וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן, יְאַמֵּן ה' אֶת דְּבָרֶיךָ.

31 ואומר מים גנובים ימתקו וגו'. כל זה קושיא היא פירוש מתוך שאין לה היתר יותר נפשו חשקה בה על שם מים גנובים ימתקו:

32 כ"ש. כמו ועוד פירש ועוד הקשה ת"ק לרבי יהודה כל שכן הואיל וכו' ודו"ק:

33 קרבן שמכשירה לו. פירוש שיש לבעלה טובת הנאה:

34 הניחו סופרים לי ואמרו כמין חומרא. פי' מה שאמרו קמח ולא סולת וכן שעורים ולא חטים זה אמרו סתם גזירת הכתוב הוא מלתא בלא טעמא והוא רק חומרא בעלמא מה ששמעתי מהם אבל נראה לי טעם כשם שמעשיה וכו' ועיין פי' מ"כ אם יטיב לך:

35 הדין לוקה בו. פי' דרך הדין כדבסמוך וה"פ כל מקום שהוא כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט והני מילי כשלא סותר את האמת והדין אבל במקום שהוא סותר את הדין כגון כאן שמדת טובה היא מרובה וכשתאמר אין בכלל וכו' יהיה נגד הדין אל תאמר כך אלא יתקיימו שניהם כדמפרש ואזיל:

36 מדחה את המים בפני כל הנשים. פי' כל סוטה שתהיה ממשפחה הגונה לא תתודה לעולם אלא ישתו ויאמרו זכות אבותם מסייעתם ומוציא אתה שם רע פי' ועוד שמוציא ש"ר וק"ל:

« ידי משה על במדבר רבה ט׳:ל׳ ידי משה על במדבר רבה ט׳:ל״ג »