יהל אור על ספר הזהר ג׳:קע״ט א

1 אכיל ליה בנורא. דימינא אש דאורי"אל אריה אש דמדבחא ששם שורף הסטרא אחרא בבעירין דקורבנא כידוע:

2 ושכיך אשא. דסטרא אחרא דאתוקדת כנ"ל:

3 מאן דבעי למטעם כו'. כי זה שאוכל תרומה במיתה. ור"ל מאן דאכיל קודם ק"ש דשחרית וערבית שהן תרומה כמש"ו. כמ"ש ברכות ד, ב שלא יאמר אוכל קימעא כו' וכל העובר על דברי חכמים כו'. וכן בשחרית לא תאכלו על הדם שאמרו בזוהר ששורה אל זר בתוכו והוא נהנה מאותה אכילה קודם ק"ש של שחרית. וזהו מדבריהם. ולכן אמר לקמן "אית תרומה מדאורייתא":

4 אינון שכינתא כו'. דמ"ט אתוון בקוב"ה ושער הנ' בבינה. וכן בערב מלכות בבינה והן תרומה א' מנ':

5 אמה. שהוא ו' אחיד בין שניהם:

6 מדה. גימטריא מ"ט:

7 האם. דתרויהו נקראו אם אימא עילאה אימא תתאה, ה' עילאה ה' תתאה, זהו ה'אם בה' נשלם מאה שבקוב"ה, ב' פעמים מ"ט בת"ת ויסוד, וכנגדן משלים מאה שכינה עילאה ותתאה:

8 ועוד והי' כו'. ר"ל תרומה של כל הברכות שהן מאה ברכות. כמש"ו שצריך לברך על כל מה שאוכל. וכל האוכל בלא ברכה מועל דומיא דתרומה במיתה מזיד במעילה במיתה לרבי וקודם שטועם הכהן הקב"ה התרומה שהוא הברכה אסור לאכול ממנו כמו טבל:

9 כגון רום ידיהו נשא. עשר אצבעאן כמש"ו:

10 דסליקו כו'. ר"ל זקיפות האצבעות כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת נשא. ולכן צריך להגביה הידים קודם ברכת הלחם. וזהו והיה באכלכם כו' תרימו כו'. וז"ש ידיהו נשא רום זהו התרומה הברכות שצריך בברכת נטילת ידים ידיהו נשא:

11 למארי'. כמ"ש כל האוכל בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה כו':

12 מדאורייתא. ר"ל תרומה של תורה שניתנה בארבעים יום. וזהו אותיות תרומה תורה מ' , כמש"ו, והוא עין יפה אחד מארבעים כמ"ש שהתורה ניתנה למשה לבדו ומשה נהג בה עין יפה. וכן הקב"ה נהג בה עין יפה כמ"ש כי לקח טוב נתתי, שהנותן בעין יפה הוא נותן. ולכך לא אכל משה בהר מ' יום עד שלמד התורה דאז סליק התרומה לה' כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת תרומה דהתרומה הוא ללמוד אורייתא וז"ש ואי תימרון כו':

13 תרומת מעשר ללוי תרומת לא גרסינן:

14 שלשה עשרונים לפר. כמש"ו שור גבורה וצ"ל דהמתנות הן בהיפוך לאכללא ימינא בשמאלא. ששני התרומות תרומה גדולה ותרומת מעשר שהן שלשה למאה הן מילוי ס"ג ג' יודי"ן. ועשרון לכבש הוא מעשר עשר אתוון דשם מ"ה דסליק למאה כמש"ו, והוא עשר למאה מעשר:

15 האי עשרון. ר"ל עשר אותיות הוא עשרון למאה:

16 וי' ספירין. של עשר אותיות דס"ג:

17 בהון כו'. ר"ל עם העשר אותיות וג' יודין על י' האותיות סלקין מ"ג:

18 ובלא צ"ל וכלא. ור"ל שהכל כל המ"ג הוא מסטרא דיו"ד י' אותיות ו ג' אותיות של היודי"ן והן עצמן:

19 ותוספת צ"ל תוספת, ור"ל חומש ביצה תוספת מצד ה'. ואמר "תוספת" כמ"ש ויסף עליו חמישתו כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת ויקרא:

20 מסטרא דאת י' מעשר מן כו'. ר"ל דכל המתנות מצד השכינה שהיא עשירית ומסטרא דאת י' הוא מעשר מן המעשר א' למאה. מסטרא דאת ה' אחד מנ'. וכן בספירות מכל העשר ספירות אחד למאה מסטרא דה' ספירות כמש"ו אחד מנ':

21 ובלילת צ"ל וכלילת, והוא תרומה, תרי ממאה:

22 הכף. ר"ל ב' יודי"ן הוא כ"ף:

23 בשקל. שהוא עשרים גרה:

24 דאיהו שקל כו'. כמ"ש ברעיא מהימנא פרשת תשא. ובזה נשלם השם:

25 ועוד שלשה כו'. ר"ל כלל העשרון וב' העשרונים והוא חלה. נמצא בג' מתנות חלה ותרומה ותרומת מעשר פר ואיל וכבש:

26 האי שמא כו'. ר"ל דלעיל אמר בגבורה וכאן אמר במצה בחסד וחמץ בשמאלא:

27 וזמנין י' לימינא כו'. ר"ל במלכות כליל ג' אבהן נחלק הג' יודי"ן בה לחג"ת:

28 ליקוט פקודא כו'. סוד המתנות בקיצור הן ד' דרגין שרי אלפים כו', בד' אותיות אדנ"י, כמ"ש במ"א דד' הוא ק'. והוא א' כולל הכל דישראל שהוא נוטל כולא וא' מעשרה שהוא נותן ללוי וא' ממאה ומחמשים לכהן:

29 וסוד חלות תודה הוא ס"ג ומ"ה דבשניהם עשר אותיות והן עשר עשרונות דכל עשרון הוא אות אחד עשירית של השם. ובשם מ"ה יו"ד אחד דהוא עשר חלות ובשם ס"ג ג' יודי"ן, ג' פעמים עשר בג' מינין דמצה, ולכן החמץ הוא מכוון בעשרונות נגד ג' דמצה דשניהם ב' שמות שוות בי' אותיות. וז"ש "על חלות לחם חמץ". וכן הוא בי' עצמו דהוא י' דחמץ וביו"ד ג' יודין קוצא וגזעא ושבילא, והן ד' יודי"ן דב' שמות הנ"ל נגד ד' אותיות דשם הוי"ה ג' בדכורא ורביעית בנוקבא כידוע שבת. וזהו מצה וחמץ והוא סוד שמא מפרש כידוע דמיניה אתבניאת הנוקבא ובש"מ הן ג' יודי"ן וג' אלפי"ן וג' ווי"ן בי"ד פרקין הן ד' יודין וג' אלפי"ן וג' ווי"ן וג' ההי"ן, והן שמא הנ"ל דהוא די"ג כלל י"ב וד' הוא אות הי"ד והוא סוד י"ד י"ג דבדכורא י"ד ובנוקבא י"ד. ועיין מ"ש בהיכלות. והיודי"ן והאלפי"ן הן מ"ג דחלה וזהו שם י"ב דפ"ג אהו"י, ונשאר י"ד נגד י"ד אתוון. ועל זה נאמר "וביד הנביאים אדמה" כמ"ש בתיקונין. עד כאן הליקוט