1מומר. כתב בשו"ת שבו"י ח"ב סי' ע"ג בדין מסור אם מותר להלוותו בריבית. הש"ח פסק דאסור ובח"צ מתיר וכן בתשובה שבסוף קיצור פרדס לת"ה כתב דמותר והמחבר כתב דבמסור אסור דלמא נפיק מיניה זרעא מעליא מה"ט אסור לאבד ממונו ביד כדאיתא בח"מ סי' שפ"ח. ועכ"פ ספיקא הוי ומ"מ אין מוציאין מיד המוחזק עיין בשו"ת סי' מ"ג כתב דאפילו מומר לערלות כיון שכופר בפרהסיא הוי כשאר מומר של הפוסקים דמותר להלותו ברבית ה"נ שרי וכן במסור אע"ג דאסור לאבד ממונו מ"מ בזה שנותן מדעתו שרי ע"ש וצ"ע וע' במ"ל הל' מלוה שהאריך בזה: כתב בשו"ת תפארת צבי סי' ס"ג בדין מומר ומסור ע"ש וכתב דאף להמחמירין במומר דאסור להלות לו ברבית מ"מ אם לקח לא יחזיר ואם לקח רבית מישראל ואח"כ נעשה מומר א"צ להחזיר לו דהאיך אהדר ליה כי היכא דניחי היינו שיהיה חי עכשיו וכיון דעכשיו הוא מומר אזיל ליה העשה והניח בצ"ע וע"ש עוד בענין כותים וקראים:
