יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ע״א

מהדורה: אשלי רברבי: שלחן ערוך יורה דעה, למברג תרמ"ח

מקור שולחן ערוך, יורה דעה ע״א
1 דין מליחת הראש והטלפים והמוח. ובו ג' סעיפים: הראש חותכו לשנים ומולחו יפה לצד פנים וחוזר ומולח על השיער שאין השיער מעכב על ידי המלח להפליט דם:
2 הטלפים מחתך אותם מעט למטה ומולחו ויניח מקום החתך למטה וימלח גם על השיער ועיין לעיל סימן ס"ח:
3 הקרום שעל המוח יש בו חוטין והמוח עצמו יש בו דם ואינו יוצא מידי דמו במליחת הראש לפי שעצם הראש מקיפו ועומד לפניו ואין מקום לדם לזוב לפיכך הבא למולחו קורעו ומוציא המוח וקורע הקרום ומולחו ואם רצה למלוח הראש והמוח בתוכו ינקוב העצם כנגד הקרום וינקוב גם הקרום וימלח ויניח הנקב למטה ומותר אפילו לקדירה: הגה ועיין לעיל סימן ס"ח כיצד נוהגין לכתחלה ש"ד בשם מ"ה ואם נמלח הראש שלם בלא נקיבת העצם הקרום והמוח אסורים ושאר הראש מותר וכל שכן שאר בשר שעמו ארוך כלל י"ז וש"ד הקולית ושאר עצמות שיש בהן מוח צריכין מליחה ומליחת העצם מועיל למוח שבקרבו וא"צ לנקוב העצם טור בשם הרשב"א מיהו לכתחלה לא ימלחנו עם שאר בשר רק לבד ובדיעבד שרי ארוך כלל ל"א :
פירוש יד אברהם על שולחן ערוך יורה דעה ע״א
1 סימן ע"א סעיף א' דראש חותכו לשנים. הוא למצוה מן המובחר לדעת הט"ו. אבל לפ"ד הג"ה סי' ס"ח ס"ד מצוה מן המובחר לחתך לשנים שהן ארבע. והא דלא הגיה כאן כלום לפי שסמך אמ"ש בסעיף ב'. וע"ל סי' ס"ח כיצד נוהגין לכתחילה. ולא סגי לכתחילה בנקיבת העצם לבד. כמ"ש המחבר ס"ב לפי שצריך להניח הנקב למטה וחיישי' שמא יתהפך. שגם במליחה חיישינן שמא יתהפך. כמ"ש בד"מ סי' ע"ג בשם או"ה לענין למלוח בישרא עלוי כבדא דאסור מטעם זה ועי' בש"ך סי' ע' ס"ק ח' והמחבר לטעמי' אזיל דס"ל דבמליחה לא חיישי'. כמ"ש שם ס"ה דמותר למלוח בישרא עלוי כבדא. וכל זה ברור אלא שיש לתמוה על רמ"א בד"מ סי' זה שחולק על הב"י והסכים לדעת הרא"ש דבמליח' לא חיישי' שמא יתהפך ע"ש. וסותר עצמו למ"ש סימן ע"ג וצ"ע:
2 שם סעיף ג' בהג"ה עצמות שיש בהם מוח צריכין מליחה. המ"י כלל ט"ו ס"ק כ"א הוכיח מהת"ח שם דצריך מליחה היינו לכתחילה אבל בדיעבד שרי דאין מחזיקין בו דם כמו בבני מעיים. ובעצמות עצמן הביא שם ס"ק כ"ג דאין מחזיקין ודלא כהש"ך. ולי נראה דהש"ך דקדק לשון הג"ה שכ' דמליחת העצם מועיל כו' דזה דייקא שמחזקין בו דם עכ"פ קצת יותר מבני מעיי' דאל"כ אין צ"ל לדברי' אלו. וכ"מ בס' הארוך ע"ש ודו"ק. וכן סתם צריך משמע עיכובא וכ"כ ב"י א"ח ר"י וכדאמר בכ"ד ה"א צריך א"ל תקנה קמ"ל. ובספ"ה דברכות המתפלל צריך שיכוון כו' והוא דיעבד: