1בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו בשנתן להקצב דינר על בשר בהמה שיש כבר ביד הקצב. מכריחו שישחטנה אף שאין להטבח קונים לשאר הבשר. והטעם דמן התורה מעות קונות ורק חכמים תקנו שרק משיכה קונה כפ"ב דב"מ מ"ב. והכא משום צורך יו"ט אקמוה אדאורייתא שו"ע חו"מ קצט, ג. ונקט להך דינא הכא אף דלא שייך רק בסדר נזיקין אלא דקמל"ן במכר להטבח בד' פרקים אלו וודאי יכריחוהו לשחוט אותו יום וצריך להודיע להלוקח השני:1מת ללוקח. אבל מפסיד רק המעות שכבר נתן:1אבל בשאר ימות השנה אינו כן. דאז קודם שמשך יכול לחזור בו זה וזה:1יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה. כלומר הליכת היום הוא אחר הללה שקדמה להיום. וכמו כן בכל דבר חוץ מאכילת קדשים שבהם הלילה הולך אחר היום שקדם לה:1מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה. דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד:
