מקור משנה שבת ח׳:ז׳
7 חֶרֶס, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים לַחֲבֵרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּדֵי לְקַבֵּל בּוֹ רְבִיעִית. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר ישעיה ל, וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, מִשָּׁם רְאָיָה, וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא שם:
פירוש שינויי נוסחאות על שבת ח׳:ז׳
7 ר' | ד רבי.
8 שמעון | א שמע'.
9 לעזר | ד ל אלעזר א אלע'.
10 או' | ד אומר א אומ'.
11 שהוא | א שאין. ל ח'.
12 ואי איפשר... ומצניעו | ד א ל כשר להצניעו א ל להצניע והוכשר ל כשר לו להצניעו והצניעו.
13 חייב | ד חייב ואי אפשר לו להצניעו יכול להוציאו ואפשר לו להצניעו ומצניעו ובא אחר והוציאו הרי זה חייב.