מקור משנה פסחים ב׳:ג׳
1 נָכְרִי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ, אַחַר הַפֶּסַח מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת הַנָּכְרִי עַל חֲמֵצוֹ, אַחַר הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָאָה. חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, הֲרֵי הוּא כִמְבֹעָר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כָּל שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו:
פירוש שינויי נוסחאות על פסחים ב׳:ג׳
1 כותיים | א ג כותים.
2 מותרת | ד מותרות.
3 ור' | ד ורבי ג ר'.
4 לעזר | ד א ל ג אלעזר.
5 לפי | ל ח'.
6 שאין | א שאינן.
7 פקיעין | ד ל בקיאין. א ח'.
8 בדקדוקי | א ג בדיקדוקי.
9 מצה | ד מצוה א מצה כישר'.
10 רבן | ג ר'.
11 שמעון | א שמע' ג שמ'.
12 גמליאל | ג גמ'.
13 או' | ד אומר א ג אומ'. ל ח'.
14 כותים | ד ל ג כותיים.
15 הרבה מדקדקין בה יותר | ל ג הן בקיאין ג פקיעין בה הרבה.
16 יותר | ד יות'.
17 מישראל | א מישר'.