מקור משנה כתובות י״ב:א׳
1 הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וּפָסְקָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּזוּן אֶת בִּתָּהּ חָמֵשׁ שָׁנִים, חַיָּב לְזוּנָהּ חָמֵשׁ שָׁנִים. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּפָסְקָה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁיָּזוּן אֶת בִּתָּהּ חָמֵשׁ שָׁנִים, חַיָּב לְזוּנָהּ חָמֵשׁ שָׁנִים. לֹא יֹאמַר הָרִאשׁוֹן לִכְשֶׁתָּבֹא אֶצְלִי אֲזוּנָהּ, אֶלָּא מוֹלִיךְ לָהּ מְזוֹנוֹתֶיהָ לִמְקוֹם אִמָּהּ. וְכֵן לֹא יֹאמְרוּ שְׁנֵיהֶם הֲרֵי אָנוּ זָנִין אוֹתָהּ כְּאֶחָד, אֶלָּא אֶחָד זָנָהּ וְאֶחָד נוֹתֵן לָהּ דְּמֵי מְזוֹנוֹת:
פירוש שינויי נוסחאות על כתובות י״ב:א׳
1 כשהיתה | א שהיתה ג היתה.
2 היתה | א והיתה.
3 להוציאה | ג לא הוציאה.
4 שמעון | א שמע'.
5 כתובתה | ד כתובת'.
6 וכותב | א והיה כותב.
7 כל | כ"ה א ד. ב ח' וסומן להגהה, וההגהה חסרה.
8 נכסין | ד נכסים א נכסיי.
9 די איתאי | א ד דאית.
10 ומערבין | א וערבאין.
11 לכתובתיך דא | א לכסף כתובתיך.