צוואת הריב"ש צ״ג

וכשאומר לב"א יקשור עצמו במחשבה תחילה בבורא ית' ונשמת חבירו ג"כ בבורא מקושרת שכל אדם אינו חי רק משפעתו הנשפע בכל הבריות.

ויחשוב שאין אומר אלו הדברים רק לפני הבורא ית' לעשות לו נחת רוח ואין אני מדבר זה לפני חבירי שמה לי נ"מ בשבחו או בגנותו: