1ואברהם זקן בא בימים. בא, עיין ברמב״ן, ולדינא ר״ל כך, דהנה ע׳ ברמב״ם הלכות מלכים דגם ב״נ רק גדול ולא קטן, אך מ״מ נ״מ כך, דע׳ בנזיר דף ס״ד מבואר דאף למ״ד מופלא סמוך לאיש דרבנן, גבי ב״נ מה״ת ע״ש, והנה שיטת רבינו הגדול הרמב״ם ז״ל בהל׳ שבועות. ובפה״מ נדרים ונזיר כך דמופלא ר״ל בן י״ג בלא שערות, וכן הוא בספרי פ׳ נשא ופרשת מטות ע״ש בזה, עכ״פ כך דבן נח הוה גדול בן י״ג בלא שערות וישראל רק בשערות, והגדר דגבי ב״נ ליכא גדר צירוף בזא״ז רק בב״א ולא מצטרך בכדי אבילת פרס וכדומה, ועמ״ש הרמב״ם ז״ל בהל׳ מא״ס, גבי שיעורין ובהל׳ מלכים, לכך ליכא גבי ב״נ דין דנזירות, עי׳ בנזיר דף ס״א ע״ש ודין תרימין ? לר״ע דהעדר ? אין לו כלל, וזה הגדר דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, וזה שאמר כאן דמאז שנעשה אברהם גדר ישראל גמור דמצרף וזה שערות וכן שליחות וקידושין וכמה דברים.2וה׳ ברך את אברהם בכל. מן זמן של ׳בכל׳ דהיינו נ״ב, עיין ע״ז דף ט׳ ע״א דאז בזמן שאאע״ה התחיל לגייר גרים הנפש אשר עשו בחרן אז היה בן נ״ב ואז התהלך בו אלהים, תורה, וזה בת של אברהם ומרגליות טובה ב״ב דף ט״ז ע״ב, ואצטנגינות דשם והלאה בגלגל חמה, ומזה הוה לוחות הראשונות חצוצרת למלחמה במדרש. וזה בת של אברהם אבינו תורה כלולה כתב וע״פ ביחד, וזה אשה שיש לה לדידן ה׳ אברים יתירים כמבואר בכורות דף מ״ה, ע״א, ועיקר הוא מפתח לר״ע, וזה מפתח של תורה לר״ע, עיין בירושלמי שקלים פ״ה כללות ופרטות וריבוי ומיעוט ועל כל קוץ וקוץ ודריש, עיין סוטה דף מ״ט ומנחות דף ס״ח וסנהדרין דף נ״א וכ״מ בזה, ועיין קדושין דף פ״ב ע״ש בזה.3וד׳ ברך את אברהם בכל. מה דמבואר בירושלמי פ״ט דברכות אברהם הפשיר עמו ועשה אותו טוב, וזה הוה אף קודם המילה כמ״ש התו״י נדרים דף ל״ב גבי לב דאברהם הי׳ בו ד׳ גדרים, בן ג׳ הוה בו אמונה שכליות, ובן נ״ב היה לומד תורה כמבואר בע״ז דף ט׳, ע״א גמירי כו׳. וזהו הגדר בכל, וזה מרגליות טובה דמבואר בב״ב דף ט״ז, ע״ב שאח״כ נקבע בגלגל חמה, וזהו מה דמבואר במדרש דלוחות הראשונות נחצבו מגלגל חמה, ר״ל משל מרגליות של אברהם. ואח״כ בעת מלחמות המלכים כשהיה בן ע״ה לפי שיטות הראשונים אז התחיל עשיית המצות, דהיינו מחוט כו׳, וזה תפילין וציצית כמבואר בחולין דף פ״ט, וזה כנגד הלב, וזהו דמבואר ברש״י תענית דף י״ב, ע״ב דהרימותי ידי הוה שבועה, וכעין דמבואר בנזיר דף ג׳, ע״ב דיד שמאל הוה שבועה משום תפילין, וכן מבואר בספרי ואתחנן פ׳ ל״ג. ואח״כ בן ק׳ הוה גדר מילה, ר״ל מעשים טובים דסוטה דף מ״ד, ע״א, וזהו תחילה לגרים דחגיגה דף ג׳, ועיין בירושלמי תענית פ״ד דששה טפחים הוה לוחות, שנים בידו של משה, ר״ל למסור לישראל, ושנים בידו של הקב״ה, ר״ל סתרי תורה, כעין הך דפסחים דף קי״ט ושנים באמצע זהו טעמי תורה המבואר שם בפסחים, ומשה חטפם לעצמו, כמבואר בנדרים דף ל״ח דפלפול לא ניתן רק למשה לבד, וזה גדר דפסקי טעמים לאו דאורייתא לדידן לר״י בנדרים שם, רק ללוים נתנה משום שירה, וזה ניתן למשה רבינו כמבואר בערכין דף י״א, עיקר שירה מן התורה יליף מן הך משה ידבר כו׳, ע״ש ברש״י דמשה לוי היה, ועיין בתוספתא סוף קדושין שנתגלה לאברהם טעמי תורה ודקדוקיה, וזה הני ב׳ טפחים, ועיין יומא דף כ״ח, ע״ב.
