צפנת פענח על התורה, דברים ל״ג:ב׳

ויאמר ה׳ מסיני בא וזרח משעיר. ספרי פיסקא שמג: מגיד הכתוב שכשפתח משה לא פתח בצרכם של ישראל תחילה עד שפתח בשבחו של מקום. עיין ברכות דף ל״ד וע״ז דף ז׳ ע״ב ע״ש, ותוספתא מנחות פ״ו ע״ש בזה.

ספרי שם: ויאמר ה׳ מסיני בא זה לשון עברי, וזרח משעיר למו זה לשון רומי וכו׳. וביאה בלשון רומי היא כמו שם של הכוכב הממונה על הנוגה וזה בלה״ק זרח.

ספרי שם: לא היתה אומה באומות שלא הלך ודפק על פתחה מה ירצו ויקבלו את התורה וכו׳ אלא אפילו שבע מצות שקיבלו עליהם ב״נ לא יכלו לעמוד בהם עד שפרקום ונתנום לישראל. עיין ע״ז דף ג׳ ע״ש.

שם. הופיע מהר פארן. ספרי שם. ארבע הופעות הם וכו׳ שנייה בשעת מתן תורה שנאמר הופיע מהר פארן שלישית לימות גוג ומגוג שנאמר א-ל נקמות ה׳ א-ל נקמות הופיע. עיין בהך דברכות דף ל״ג ע״ש בזה.

שם. אש דת למו. ספרי שם. מה אש קרוב לה נכוה רחוק ממנה צונן כך דברי תורה כל זמן שאדם עמל בהם חיים הם לו ליפרש מהם ממיתין אותו. עיין בירושלמי פ״ב דחגיגה ה״א ע״ש.

שם. אש דת למו. ספרי שם: מה האש בני אדם שעמלים בו ניכרים הם בין הבריות כך ת״ח ניכרים בהילוכם ובדיבורם ובעטיפתם בשוק. רמב״ם הל׳ דעות פ״ה ה״א: כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם כך צריך שיהיה ניכר במעשיו וכו׳ ובדבורו ובהילוכו ובמלבושו וכו׳. עיין בספרי פ׳ ברכה פיסקא שמ״ג, ועיין עירובין ס״ה ורש״י שם נ״ד ע״א.

ספרי שם: אלמלא דת ניתנה עמה אין אדם יכול לעמוד בה. עיין ביצה דף כ״ה ע״ב וקאי על ישראל.