צפנת פענח על התורה, דברים א׳:א׳

1 ולבן וחצרות ודי זהב. ספרי פיסקא א: אמר לו מה אני מקיים ורחבה ונסבה למעלה למעלה וגו׳ יחזקאל מ״א:ז׳ שעתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדיה, כתאנה זו שקצרה מלמטה וכו׳. עיין ב״ב דף ע״ה ע״ש, שהאויר נתקדש הרבה, עמ״ש פסחים דף מט ודף נ, ועיין בכורות דף נה, גדר ארי, ועיין פסחים דף פז מחיצות, ועיין ברכות דף יח ע״ב הכה כו׳.

2 שם. עי׳ ב״ב דף עה ע״ב דהקב״ה יוסיף על ירושלים אלף טפף גינאות, ר״ל דהגינאות יהיו באויר, ר״ל במה שעתיד להוסיף על ירושלים בגובה, וכמבואר בספרי פ׳ דברים פיסקא א ״כתאנה זו שקצרה מלמטה ורחבה מלמעלה״ ע״ש, ור״ל דבמקומה שהי׳ כבר אסור שיהי׳ גינות, רק באוויר שיוסיף.

3 שם. עי׳ רמב״ם פ״ה מהל׳ תעניות הט״ז: מי שראה ירושלים בחורבנה וכו׳ בית המקדש בחורבנו אומר וכו׳ וקורע ומהיכן חייב לקרוע מן הצופים. הנה כאן משמע דצופין ר״ל שמשם רואין ירושלים. ועיין בהך דפסחים דף מט ע״א גבי בשר קודש. ועי׳ בירוש׳ שם דמביא שם על זה פסוק המובא בגמ׳ שם דף נ על מצילות הסוס קודש, ר״ל משום דהנה מבואר בבכורות דף נד ע״ב דראית העין שולטת עד י״ו מיל ע״ש. והנה מבואר שם בגמ׳ דעד שעה שהסוס רץ ומציל יהי׳ נתוסף ירושלים, והיינו ג״כ בערך י״ו מיל כמבואר שם דף צ״ד, וס״ל דאווירה נתקדש אך לא הקרקע, ולכך פריך שם בירושלמי דצופין דהיינו מקום שיכול לראות ירושלים, דהיינו י״ו מיל, קדוש האוויר גם עכשיו, ועי׳ בספרי פרשת דברים פסקא א ע״ש.