צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב א׳:י״ד

מהדורה: צפנת פענח, וורשא תרס"ג-תרס"ח

מקור משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב א׳:י״ד
14 בְּהֵמָה שֶׁחֶצְיָהּ שֶׁל כּוּתִי וְחֶצְיָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֻתָּר לְשָׁחֳטָהּ בְּיוֹם טוֹב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכל מִמֶּנָּה כְּזַיִת בָּשָׂר בְּלֹא שְׁחִיטָה. אֲבָל עִסָּה שֶׁחֶצְיָהּ לְכוּתִים וְחֶצְיָהּ לְיִשְׂרָאֵל אָסוּר לֶאֱפוֹת אוֹתָהּ מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְחַלֵּק הַבָּצֵק. בְּנֵי הַחַיִל שֶׁנָּתְנוּ קֶמַח לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם פַּת בְּיוֹם טוֹב. אִם כְּשֶׁנּוֹתְנִין פַּת מִמֶּנָּה לְתִינוֹק אֵין מַקְפִּידִין מֻתָּר לֶאֱפוֹתוֹ לָהֶן בְּיוֹם טוֹב שֶׁכָּל פַּת וּפַת רָאוּי לַתִּינוֹק. עִסַּת הַכְּלָבִים בִּזְמַן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה נֶאֱפֵית בְּיוֹם טוֹב:
פירוש צפנת פענח על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב א׳:י״ד
14 בני החיל כו'. עי' בדברי הה"מ ז"ל מה שהקשה מהך דאמר בגמרא ופליגי אריב"ל ע"ש אך באמת לרבינו ז"ל היה לו הגירסא כמו בסה"ג מסייע ליה לריב"ל וקאי אהא דאמר שם דקי"ל כרבי יוסי הגלילי דלכם ולא לעכו"ם ע"ש:
15 השמטה עיסת הכלבים כו'. עי' בה"ה למה לא הביא רבינו הך דיכול לפייסם בנבלה אך באמת לפ"מ דקיי"ל כרשב"א בדף י"ז ע"א שוב אם יכול לאכול ממנו אחת מותר לאפות הכל וע"ש בתוס' ד"ה עיסה ותוס' פסחים דף מ"ו ע"א ד"ה עד, ובאמת בירושלמי חלה פ"א מוקי לה כרשב"א ע"ש: ע"כ השמטה