צפנת פענח על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ד

מהדורה: צפנת פענח, וורשא תרס"ג-תרס"ח

מפרשים:
1 ומתחילין יברכך כו'. הטעם משום דסבירא ליה לרבינו ז"ל כמה שכתבו התוס' פסחים דקט"ו ע"ב דבברכת המצוה צריך מיד תיכף אחר הברכה לעשות המצוה ואף דאמן לא הוה הפסק עי' תוס' ברכות דל"ד ע"א ורש"י שם דמ"ז ע"א מ"מ מיד לא הוה. ועי' תוס' סוכה דל"ח ע"ב דלא ס"ל כן, ועי' תוס' פסחים דק"ו ע"ב גבי נטל ידיו לא יקדש ע"ש, ואפשר דבזה חזרה תוכ"ד לא מהני אם טעה ועי' תוס' ברכות די"ב ע"א ע"ש:
2 ומשמת כו'. עיין יומא ד' ל"ט ע"ב:
3 כה תברכו בקול רם כו'. ע' בתוס' כאן שהקשו אמאי לא יליף מגזירה שוה דהר גריזים. ועי' בירוש' כאן דאמר שם קול מעולה דהיינו בינוני ועי' בספרי דהטעם כדי שישמעו הכל וכמו דאמרינן כאן כאדם שאומר לחבירו והנה נ"מ לפי"ז גבי עיר שכולה כהנים דאז מברכין לעם שבשדות ובלא זה אינם שומעין א"כ יצא אף בלחש ולכך ס"ל לרבינו ז"ל דלענין בל תוסיף עובר אף אם הוסיף ברכה אף בלחש דזה ההוספה אין צריכים לשמוע ועיין בחגיגה ד' ג' ע"א ותוס' סוכה ד' נ"ב:
4 במקדש מברכין כו'. עי' בירושלמי פ"ד דתענית מבואר דגם במקדש היו מברכין גם במוסף ע"ש. והנה באמת אם נשיאת כפים בגבולין הוה עבודה יש בזה כמה סתירות עי' סוטה דל"ח איתקיש מברך למשרת ועי' עירוכין די"א ע"א דברכה לאו עבודה ותוס' סוטה דל"ט ע"א דגבי נטילת ידים ובדברי רבינו ז"ל לקמן פט"ו ה"ה, וע' בספרי פ' קרח דנט"י לתרומה הוה גדר עבודה ועי' זבחים ד"כ ע"ב גבי פרה אדומה וסוף פרק בתרא דזבחים גבי במה דא"צ רחיצת ידים, אך באמת כך דהנה כבר עמדו התוס' ברכות די"א ע"ב דמשמע שהיה ב' פעמים ב"כ במקדש ועי' תוס' סוטה דל"ח ובדברי רבינו שם אך באמת נ"ל דהא דאמרינן בגמ' דמנחות די"ח ע"ב דב"כ בין בפנים בין בחוץ הוי עבודה לא ר"ל אגבולין רק ר"ל בעזרה ובין האולם ולמזבח וזה הני ב' פעמים ברכת כהנים וכן מבואר בתו"כ פ' שמיני ועי' מגילה דף י"ח ע"א ע"ש אבל ב"כ בגבולין הוה רק מ"ע עי' כתובות דכ"ד ע"ב ומנחות ד' מ"ד ובזה א"ש דברי התוס' דתענית דכ"ז ע"א מה דדחקו עצמן לדייק דכהן בעל מום כשר לנ"כ ולא הביאו מהך דמגילה דכ"ד ע"ב כמש"כ תוס' מנחות דק"ט ע"א רק דבתענית שם קאי על נ"כ שבמקדש. ושם הוי כמשרת והך דמגילה קאי על נ"כ שבגבולין, וכן מבואר בתוספתא דסוטה פ"ז הכל כשרין לעלות כו' ובזה א"ש מש"כ התוס' שבת ד' י' ע"א ד"ה התם דנ"כ חמור מתפילה לגבי שכרות ועי' תוס"י כריתות די"ג ע"ב בשם בה"ג כתב להיפך ובזה א"ש דשם ר"ל בעזרה והוה גדר עבודה ואסור אף בלא שכרות ועי' עירובין דס"ד ע"א ע"ש: