1לפיכך אם עמד הנביא וכו'. והנה עי' בדברי רבינו לקמן פ"ט הל' ג' וד' והוא להיפך מהגמ' דסנהדרין ד' צ' ועי' בירו' שם. אך באמת נ"מ אם באותו שעה שאמר לנו אז היה מתנבא אז חייב משום נביא השקר חנק, משא"כ אם אמר לנו שהיתה נבואה אצלו אז רק בהדיח רוב העיר אז חייב אבל בשאר דברים הוי רק שקר ואזהרה מלא תענה וכמש"כ בירושלמי. וגם יש לומר דלכך אמרינן בגמ' דקיים מקצת וביטל מקצת בשאר מצות פטור זה משום דמה מתרה ביה כקושית הגמ' דהא הוראת שעה יכול להיות עפ"י נביא רק בע"ז דגם הוראת שעה לא אפשר לכך חייב:2השמטה למש"כ שם במה דס"ל לרבינו דנביא שאמר לעבור על ד"ת חייב ג"כ משום נביא השקר. ובזה נ"ל הא דמבואר ביומא דף ס"ו ע"ב דמגפף ומנשק במיתה ביד"ש אך באמת כך דהרי מבואר בסנהדרין דף פ"ט ע"א דהעובר על דברי נביא חייב מיתה והנה נ"ל דזה רק מי ששמע מפי הנביא בעצמו אבל אם שמע מפי אחר שהנביא אמר כן אינו חייב וע' סנהדרין דף מ"ט ע"א גבי מורד במלכות דנ"מ בין אם שמע מפיו או ע"י שליח ואף דרבינו בהל' שגגות פי"ב ה"ב כ' דגבי הוראת ב"ד אף אם שמעו מפי אחרים שהב"ד הורו כן ג"כ חייבים וראיה לזה דהוריות דף ב' וביבמות דף צ"א וצ"ב ס"ל דאם התירוה להנשא עפ"י ע"א הוי בגדר הוראת ב"ד ע"ש בהוריות בתוס' אך הטעם משום דהב"ד הקטן הוי כמו שלוחי ב"ד הגדול שפסקו כן הדין וע' ברש"י ב"מ דף צ"ו ע"ב ד"ה נמעל ב"ד ובגיטין דף פ"ח ע"ב גבי שליחותיהו וכ"מ. אך מ"מ גבי נביא אין הדין כן וא"כ לפ"ז אותן ששמעו מפי משה מלבד האזהרה של תורה הוי ג"כ כמו עובר על דברי נביא וחייב מיתה בידי שמים ולכך הוי אז הוראת שעה למיתה ביד"ש משא"כ עכשיו. אך זה תליא בהא דחגיגה דף ו' אם נאמרו פרטות בסיני ע"ש וע' רש"י סנהדרין דף ס' ע"ב ד"ה אבל: ע"כ השמטה
