צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א:ל״א

מהדורה: צפנת פענח, וורשא תרס"ג-תרס"ח

« צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א:ל׳ צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב:א׳ »

מקור משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א:ל״א

31 אִשָּׁה שֶׁנִּשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים וָמֵתוּ. לִשְׁלִישִׁי לֹא תִּנָּשֵׂא וְאִם נִשֵּׂאת לֹא תֵּצֵא. וַאֲפִלּוּ נִתְקַדְּשָׁה יִכְנֹס. וְלֹא יִשָּׂא יִשְׂרָאֵל עַם הָאָרֶץ כֹּהֶנֶת שֶׁזֶּה כְּמוֹ חִלּוּל לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וְאִם נָשָׂא אָמְרוּ חֲכָמִים אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה אֶלָּא מֵת בְּלֹא בָּנִים אוֹ מֵת הוּא אוֹ הִיא בִּמְהֵרָה אוֹ קְטָטָה תִּהְיֶה בֵּינֵיהֶם. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁנָּשָׂא כֹּהֶנֶת הֲרֵי זֶה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח. הֲרֵי תּוֹרָה וּכְהֻנָּה כְּאֶחָד:

פירוש צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א:ל״א

31 ואם נשאת לא תצא כו'. י"ל דרק משום ב"פ אז בדיעבד לא תצא ולכך אמרינן כאן ד' ס"ה גבי הפילה דרק בג"פ איתחזקה משום דלהוציא צריך ג"פ וא"ש וכן גבי רמ"ת לכו"ע דוקא ג"פ עיין תוס' נדה ד' ס"ו ע"א וע"ש דף י' ע"א:

32 ולא ישא ישראל כו'. וה"ה להיפך דכהן לא ישא בת ישראל ועי' רש"י יבמות ד' פ"ד ע"ב ועיין בירושלמי פ"א דכתובות קנס קנסו שידבק אדם במשפחתו ע"ש בהל' ה' ועיין בירושלמי קדושין פ"ד ה"ד אמר שם ג"כ כן ועי' נדרים ד' ס"ב דת"ח מקרי ג"כ כהן ועי' במו"ק ד' כ"ח ע"ב דחתן ג"כ יש עליו גדר כהן וצריך לחלק בין אירוסין לנשואין וגם נ"מ אם נשתנית הכהנית כשנשאת לזר עי' ביבמות ד' פ"ז כשהיא חוזרת אינה חוזרת לחזה ושוק ועיין בהך דחולין ד' קל"ב גבי אכל בשביל אשתו ע"ש:

« צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״א:ל׳ צפנת פענח על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ״ב:א׳ »