צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ו׳:ב׳

מהדורה: צפנת פענח, וורשא תרס"ג-תרס"ח

מקור משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ו׳:ב׳
2 דַּם הָאָדָם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אִם פֵּרַשׁ. וּמַכִּין עָלָיו מַכַּת מַרְדּוּת. אֲבָל דַּם הַשִּׁנַּיִם בּוֹלְעוֹ וְאֵינוֹ נִמְנַע. הֲרֵי שֶׁנָּשַׁךְ בְּפַת וּמָצָא עָלֶיהָ דָּם גּוֹרֵר אֶת הַדָּם וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל שֶׁהֲרֵי פֵּרַשׁ:
פירוש צפנת פענח על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות ו׳:ב׳
2 דם האדם אסור כו'. הנה כ"כ דרבינו ס"ל הטעם לא משום דמחלף בדם רק משום דנפרש מן חי וזה ר"ל מה דאמר שם מצות פרוש כמו הך דחולין ד' ע"ד וכשיטת רבינו ז"ל לעיל פ"ב ה"ג ועי' במש"כ הראב"ד ז"ל פ"ג ה"ה ע"ש ונ"מ דאף אם אצבעו מטפטף דם ג"כ אסור דלא כשיטת התוס' שם ועי' בהך דעירובין ד' צ"ח ע"א גבי רוק דכ"ז דלא היפך אין עליו שם רוק כלל ולכך מבין השיניים שרי ועיין תוס' שבת ד' ס"ב ע"א ד"ה והא תניא שכ' דבמקום שלא נראה לא שייך מראית עין לכ"ע וכה"ג כתבו התוס' עירובין ד' ע"ז ע"ב גבי סולם בד"ה א"ה ע"ש ואף דבחלב לא אסרו אם פירש זה משום דדם חשיב כגוף עיין מעילה ד' י"ב ע"ב מה דמחלק שם בין דם לחלב משום דאינו מתקיים בלא דם ואף דדם לא הוה בכלל בשר כמש"כ התוס' פסחים ד' כ"ב וכ"מ ועיין חולין ד' קי"ג ע"ב ד"ה דם מ"מ נקרא יוצא מן הבשר ונ"מ לענין דם של שור הנסקל דאף דאימעוט בע"ז דף ל"ד ע"ב בשרו דוקא ולא פרשו מכל מקום דמו אסור בהנאה ג"כ וכמו גבי קדשים מחיים:
3 השמטה מש"כ שם דדם של שור הנסקל אסור וכמבואר להדיא במכילתא פ' משפטים פ"י דמרבה שם דם וחלב ועור: ע"כ השמטה