צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים 10 פרקים

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים ו׳

מהדורה: צפנת פענח, וורשא תרס"ג-תרס"ח

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים ה׳:כ״ד » « צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים ז׳:ב׳

5 משנה תורה, הלכות כלאים פתח ↗

שְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ הַתַּחְתּוֹנָה עֲשׂוּיָה כֶּרֶם זוֹרֵעַ אֶת הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַאֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים קָרוֹב לַכֶּרֶם. שֶׁאֲוִיר עֲשָׂרָה טְפָחִים סָמוּךְ לַכֶּרֶם אוֹ לְגֶפֶן יְחִידִית אָסוּר לִזְרֹעַ בּוֹ זְרָעִים. וְאִם הָיְתָה הָעֶלְיוֹנָה עֲשׂוּיָה כֶּרֶם הֲרֵי זֶה זוֹרֵעַ אֶת הַתַּחְתּוֹנָה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים מֵעִקַּר הַגְּפָנִים:

5 שבת פתח ↗

לָאו הַיְינוּ הַנָּחָתָן. בָּעֵי רָבָא: אֱגוֹז בִּכְלִי וּכְלִי צָף עַל גַּבֵּי מַיִם — מַהוּ? מִי אָמְרִינַן בָּתַר אֱגוֹז אָזְלִינַן, וְהָא נָיַיח, אוֹ דִילְמָא בָּתַר כְּלִי אָזְלִינַן, וְהָא לָא נָיַיח. תֵּיקוּ. שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי יַיִן, מַחֲלוֹקֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְרַבָּנַן. דִּתְנַן: שֶׁמֶן שֶׁצָּף עַל גַּבֵּי יַיִן, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בַּשֶּׁמֶן — לֹא פָּסַל אֶלָּא שֶׁמֶן. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם חִיבּוּר זֶה לָזֶה. אָמַר אַבָּיֵי: בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים עֲמוּקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה שְׁמֹנָה, וְזָרַק לְתוֹכָהּ מַחְצֶלֶת — חַיָּיב. חִילְּקָהּ בְּמַחְצֶלֶת — פָּטוּר. לְאַבָּיֵי דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ דְּמַחְצֶלֶת מְבַטְּלָא מְחִיצְתָּא — כׇּל שֶׁכֵּן חוּלְיָא דִּמְבַטְּלָא מְחִיצְתָּא. לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּמִיבַּעְיָא לֵיהּ חוּלְיָא, מַחְצֶלֶת פְּשִׁיטָא דְּלָא מְבַטְּלָא מְחִיצְתָּא. וְאָמַר אַבָּיֵי: בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים עֲמוּקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה מְלֵאָה מַיִם, וְזָרַק לְתוֹכָהּ — חַיָּיב. מְלֵאָה פֵּירוֹת, וְזָרַק לְתוֹכָהּ — פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? — מַיִם לָא מְבַטְּלִי מְחִיצְתָּא, פֵּירוֹת מְבַטְּלִי מְחִיצְתָּא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לְאִיסְרַטְיָא וּמִן הָאִיסְרַטְיָא לַיָּם — פָּטוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בִּמְקוֹם שֶׁזָּרַק עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה — חַיָּיב. מַתְנִי׳ הַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכּוֹתֶל, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּזוֹרֵק בָּאֲוִיר. לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ. הַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת — חַיָּיב. גְּמָ׳ וְהָא לָא נָח? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּדְבֵילָה שְׁמֵינָה שָׁנִינוּ. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב, אָמַר רַבִּי חִיָּיא: זָרַק לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וְהָלְכָה וְנָחָה בְּחוֹר כׇּל שֶׁהוּא, בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנַן. לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים — מִיחַיַּיב. לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי אֵין חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים — לָא מִיחַיַּיב. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: זָרַק לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, וְהָלְכָה וְנָחָה בְּחוֹר כׇּל שֶׁהוּא — רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: תֵּל הַמִּתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ אַרְבַּע, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו — חַיָּיב. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מָבוֹי שֶׁשָּׁוָה לְתוֹכוֹ, וְנַעֲשָׂה מִדְרוֹן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ שָׁוָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְנַעֲשָׂה מִדְרוֹן לְתוֹכוֹ — אוֹתוֹ מָבוֹי אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לֶחִי וְלֹא קוֹרָה. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: תֵּל הַמִּתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ אַרְבַּע, וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו — חַיָּיב. מַתְנִי׳ זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת — פָּטוּר. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וְנִתְגַּלְגֵּל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת — חַיָּיב. גְּמָ׳ וְהָא לָא נָח? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁנָּח עַל גַּבֵּי מַשֶּׁהוּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: זָרַק חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת וּדְחָפַתּוּ הָרוּחַ וְהִכְנִיסַתּוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזְרָה וְהוֹצִיאַתּוּ — פָּטוּר. אֲחָזַתּוּ הָרוּחַ מַשֶּׁהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרָה וְהִכְנִיסַתּוּ — חַיָּיב. אָמַר רָבָא: תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה לְרַבָּנַן צָרִיךְ הַנָּחָה עַל גַּבֵּי מַשֶּׁהוּ. יָתֵיב מָרִימָר וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָרִימָר: לָאו הַיְינוּ מַתְנִיתִין, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁנָּח עַל גַּבֵּי מַשֶּׁהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מִתְגַּלְגֵּל קָאָמְרַתְּ — מִתְגַּלְגֵּל אֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ, אֲבָל הַאי כֵּיוָן דְּסוֹפוֹ לָנוּחַ, אַף עַל גַּב דְּלָא נָח — כְּמַאן דְּנָח דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. מַתְנִי׳ הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת — פָּטוּר. אִם הָיָה רְקַק מַיִם, וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת — חַיָּיב. וְכַמָּה הוּא רְקַק מַיִם — פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ, הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת — חַיָּיב. גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: בִּשְׁלָמָא ״הִילּוּךְ״ ״הִילּוּךְ״ תְּרֵי זִימְנֵי, הָא קָא מַשְׁמַע לַן: הִילּוּךְ עַל יְדֵי הַדְּחָק — שְׁמֵיהּ הִילּוּךְ, תַּשְׁמִישׁ עַל יְדֵי הַדְּחָק — לָא שְׁמֵיהּ תַּשְׁמִישׁ. אֶלָּא ״רְקָק״ ״רְקָק״ תְּרֵי זִימְנֵי לְמָה לִי? חַד בִּימוֹת הַחַמָּה וְחַד בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וּצְרִיכִי. דְּאִי תְּנָא חֲדָא, הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי בִּימוֹת הַחַמָּה, דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דִּמְסַגִּי לְאֹקוֹרֵי נַפְשַׁיְיהוּ, אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים — לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, דְּכֵיוָן דְּמִיטַּנְּפִי לָא אִיכְפַּת לְהוּ, אֲבָל בִּימוֹת הַחַמָּה — לָא. אַבָּיֵי אֲמַר: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל הֵיכָא דְּהָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת — אַקּוֹפֵי מַקְּפִי לֵיהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דַּהֲוַאי אַרְבָּעָה, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא הֲוַאי אַרְבָּעָה — מִיפְסָע פָּסְעִי לֵיהּ. וְאַזְדָּא רַב אָשֵׁי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי מַאן דְּזָרֵיק וְנָח אַגּוּדָּא דְגַמְלָא — מִיחַיַּיב, שֶׁהֲרֵי רַבִּים בּוֹקְעִין בּוֹ. מַתְנִי׳ הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה, וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם, וּמִן הַיָּם לַסְּפִינָה, וּמִן הַסְּפִינָה לַיָּם, וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶירְתָּהּ — פָּטוּר. סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָּזוֹ — מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמּוּקָּפוֹת — אֵין מְטַלְטְלִין מִזּוֹ לָזוֹ. גְּמָ׳ אִיתְּמַר: סְפִינָה, רַב הוּנָא אָמַר: מוֹצִיאִין הֵימֶנָּה זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי: עוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא. רַב הוּנָא אָמַר מוֹצִיא הֵימֶנָּה זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא, קָסָבַר כַּרְמְלִית מֵאַרְעָא מָשְׁחִינַן וְאַוֵּירָא מְקוֹם פְּטוּר הוּא, וּבְדִין הוּא דְּזִיז נָמֵי לָא לִיבְעֵי, אֶלָּא — כִּי הֵיכִי דְּלֶיהְוֵי לֵיהּ הֶיכֵּרָא. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי עוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא, קָסָבְרִי כַּרְמְלִית מִשְּׂפַת מַיָּא מָשְׁחִינַן — מַיָּא אַרְעָא סְמִיכְתָּא, אִי לָא עָבֵיד מְקוֹם אַרְבָּעָה — קָא מְטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבָּה בַּר אֲבוּהּ: וּלְרַב הוּנָא דְּאָמַר מוֹצִיא הֵימֶנָּה זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא, זִימְנִין דְּלֵיכָּא עֲשָׂרָה, וְקָא מְטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד! אֲמַר לֵיהּ: גָּמְרִינַן דְּאֵין סְפִינָה מְהַלֶּכֶת בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְהָא מוּרְשָׁא אִית לַהּ! אָמַר רַב סָפְרָא: גָּשׁוֹשֵׁי אָזְלִי קַמַּהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין: לְרַב חִסְדָּא וּלְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי עוֹשֶׂה מְקוֹם אַרְבָּעָה וּמְמַלֵּא, שׁוֹפְכִין דִּידֵיהּ הֵיכִי שָׁדֵי לְהוּ? וְכִי תֵּימָא דְּשָׁדֵי לְהוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם — מְאִיסִי לֵיהּ. דְּשָׁדֵי לְהוּ אַדֻּפְנָא דִסְפִינָה. וְהָא אִיכָּא כֹּחוֹ! כֹּחוֹ בְּכַרְמְלִית לָא גְזַרוּ. וּמְנָא תֵּימְרָא? דְּתַנְיָא: סְפִינָה אֵין מְטַלְטְלִין לֹא מִתּוֹכָהּ לַיָּם וְלֹא מִן הַיָּם לְתוֹכָהּ,

5 סוטה פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: יַלְדָּה הַפְּחוּתָה מִטֶּפַח — אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַזְּרָעִים. וְהָנֵי מִילֵּי שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב, אֲבָל כולי כּוּלֵּיהּ כֶּרֶם — מְקַדֵּישׁ.

11 יומא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: אָכַל עֲלֵי קָנִים — פָּטוּר. לוּלְבֵי גְפָנִים — חַיָּיב. אֵלּוּ הֵן לוּלְבֵי גְפָנִים? אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִגְדְּלָאָה: כׇּל שֶׁלִּבְלְבוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְרַב כָּהֲנָא אָמַר: כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק מִגְדְּלָאָה: אָכַל עֲלֵי קָנִים — פָּטוּר, וְלוּלְבֵי גְפָנִים — חַיָּיב. אֵלּוּ הֵן לוּלְבֵי גְפָנִים — כׇּל שֶׁלִּבְלְבוּ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים.

11 נזיר פתח ↗

אִילֵימָא רַבִּי טַרְפוֹן — מִי הָוֵי נָזִיר? כֵּיוָן דִּבְשַׁעְתָּא דְּקָא נָזַר לָא יָדַע אִי פְּלוֹנִי הוּא וְאִי לָא, מִי חָלָה עֲלֵיהּ נְזִירוּת? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה! אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה דִּכְרִי הוּא. דְּתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא בַּכְּרִי הַזֶּה מֵאָה כּוֹר״, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד — רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כֵּיוָן דְּאִילּוּ לֹא נִגְנַב, דִּלְמָא הֲווֹ בֵּיהּ מְאָה כּוֹר וְהָוֵי נָזִיר — הַשְׁתָּא נָמֵי הָוֵי נָזִיר. וְהָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּאִי אֲתָא לְקַמַּן וְיָדְעִינַן דִּפְלוֹנִי הֲוַאי, הָוֵי נָזִיר — הַשְׁתָּא נָמֵי הָוֵי נָזִיר. מַתְנִי׳ רָאָה אֶת הַכּוֹי וְאָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אֵינוֹ חַיָּה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה בְּהֵמָה״. ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְּהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִין״ — הֲרֵי כּוּלָּן נְזִירִין. גְּמָ׳ תָּנֵי חֲדָא: תִּשְׁעָה נְזִירִים, וְתַנְיָא אִידַּךְ: תֵּשַׁע נְזִירִיּוֹת. בִּשְׁלָמָא תִּשְׁעָה נְזִירִין — כְּגוֹן דְּהָוֵי גַּבְרֵי טְפֵי, דְּאִיתְּפִיס וְאָזֵיל בֵּיהּ. אֶלָּא תֵּשַׁע נְזִירִיּוֹת לְחַד גַּבְרָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? בִּשְׁלָמָא שֵׁית מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּדִתְנַן. אֲבָל תְּלָת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר, וּנְזִירוּת הַכֹּל עָלַי״. הַדְרָן עֲלָךְ בֵּית שַׁמַּאי שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה, וְהַתִּגְלַחַת, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. וְכׇל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וְאֵין חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזַּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת: עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שָׁרָה פִּיתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת — חַיָּיב, וְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזָג. אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים? הַחַרְצַנִּים — אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, הַזַּגִּים — אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִּטְעֶה: כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה; הַחִיצוֹן זוֹג, וְהַפְּנִימִי עִינְבָּל. גְּמָ׳ שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה כּוּ׳. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן — אִין. גֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע. אִיכָּא דְּאָמְרִי לַהּ אַסֵּיפָא: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת. מִן הָעֲנָבִים — אִין, מֵהַגֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, רַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — מִיעֵט, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ — רִיבָּה. מִיעֵט וְרִיבָּה, רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רִיבָּה — רִיבָּה כֹּל מִילֵּי. מַאי מִיעֵט — מִיעֵט שְׁבִישָׁתָא. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — פָּרַט, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ — כָּלַל, ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״ — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. אִי: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ לְךָ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי? יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי? הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? לוֹמַר לָךְ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמׇשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט. אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בַּנָּזִיר. אָמַר מָר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. ״פְּרִי״ — עִינְבֵי, ״פְּסוֹלֶת פְּרִי״ מַאי הִיא — חוֹמֶץ. ״אַף כֹּל פְּרִי״ מַאי הִיא — גּוּהַרְקֵי. ״אַף כֹּל״ דִּפְסוֹלֶת פְּרִי, מַאי הִיא? אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְאֵיתוֹיֵי עִינְבֵי דִּכְרִין. ״וְעַד זָג״, אָמַר רָבִינָא: לְאֵיתוֹיֵי דְּבֵין הַבֵּינַיִם. אָמַר מָר: אִי מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי, יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? לוֹמַר לָךְ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט, אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב

11 סוכה פתח ↗

טַעְמָא דְּלוּלָב בַּר שִׁשִּׁית הַנִּכְנָס לִשְׁבִיעִית הוּא, הָא דִּשְׁבִיעִית קָדוֹשׁ, אַמַּאי? עֵצִים בְּעָלְמָא הוּא, וְעֵצִים אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית! דִּתְנַן: עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְפָנִים שֶׁגִּבְּבָן לְחוּבָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, לִקְּטָן לַאֲכִילָה — יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית, לִקְּטָן לְעֵצִים — אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית.

12 תוספות על שבת פתח ↗

מניין לאריג כל שהוא שהוא טמא ת"ל או בגד - וא"ת והא לעיל בפרק במה מדליקין שבת דף כו. ושם לא מרבינן אלא ג' על ג' וי"ל דהתם מיירי בבא מבגד גדול אבל הכא מיירי באריג כל שהוא דמתחלה לא היה דעתו להוסיף עליו ותרוייהו שמעינן מאו בגד דשקולים הם דחשיב כל שהוא אריג מתחלה כמו ג' על ג' מבגד גדול וא"ת ואכתי בגד כל שהוא למה הוא טמא והא בעינן שיטלטל מלא וריקן דומיא דשק וי"ל דראוי הוא לכוף ולקפל וליקח בו מרגלית או מחט ואם תאמר א"כ פשוטי כלי עור אמאי טהורין הרי ראויין הם לקפל בו שום דבר כמו הכא וי"ל דמיירי בעור שלוק שהוא קשה:

1 שתי גינות כו'. שאויר י' טפחים כו'. והנה אם זרע אם קידש זה מחלוקת דתנאי פ"ז מ"ב ע"ש וע"ש בפיהמ"ש לרבינו ז"ל דפסק דלא כראב"צ ובתוספ' כאן ספ"ד דאינה מתקדשת עד שיניחנה תחת הגפן ע"ש. והנה מה דמבואר בירוש' כאן פ"ו ה"ב דאמר שם אף הדא דתנינין מפני מראית עין כו' ר"ל דקאי אהך דראב"י דסוטה המובא שם בהל' ד' דילדה פחותה מטפח אינה מקדשת ואמר דאף בכרם כולו אינו אסור אלא מפני מראית עין ולכך גבי עריס שהוא יוצא מן המדרגה כו' ר"ל משום דאמרינן ביתא כמאן דמליא דמיא כמבואר עירובין דף ע"ו ע"ב ודף ק' ע"א גבי ההוא דיקלא דהוה כו' וס"ל דחשבינן למעלה מן המדרגה ולא מארעא ומיירי דלמעלה אין בהגפן טפח ולכך אינו מקדש וזהו ג"כ כונת הירוש' דשם אם חשבינן שיפוע ג"כ מהעשרה עיין עירובין דף נ"ח ובשבת דף ק' וגם מה דאמר בהירוש' שם בהל' ג' חזקי' אמר כו' ר"ל ג"כ אם הוא מתלקט ג' מתוך עשרה או ד' מתוך עשרה ועיין בירוש' עירובין פ"א ה"א דנקט שם גבי מתלקט ג' מתוך עשרה דזה תליא במחלוקת דר"מ ורבנן ועיין בבלי שם דף י"ט ע"ב וה"נ ר"ל כאן:

2 כל הזורע כו'. הנה בירוש' כאן ספ"ו הוה מחלוקת דאמוראי אם תחת העלין ג"כ מקדש או לא ר"ל אם חל על העלין ג"כ שם גפן או לא ולפי המבואר בנזיר דף ל"ד ול"ה ע"ב י"ל דזה תליא במחלוקת ר"א ורבנן גבי נזיר ועיין בירוש' ערלה פ"ה ה"ז ובהך דסוכה דף מ' ע"א אם עלי גפנים הם סתמא לאכילה או לעצים ועיין יומא דף פ"א ע"ב וירוש' שביעית פ"ט ה"ו גבי עלי גפנים לביעור ע"ש וכ"כ בזה בהל' נזירות:

3 הדלה את כו'. עיין בירוש' כאן ובפ"ז ה"ג ובר"ש דהשיעור הוא עד ו' טפחים ע"ש ובתוספ' כלים ב"ב פ"ה דרק עד מקום שהחדש יכול להלוך שם ע"ש והנה בירוש' כאן מביא על זה הך משנה דכלים המובא במנחות דף ל"ז ע"ב גבי חמתות הצרורות אם זה הוה כמו ביטול לעולם או לא ולפי מה דמפרש רבינו בפיהמ"ש בהך דשבת דף כ"ח ע"ב גבי פתילת הבגד שקיפלה דאמר שם דקיפול אינו מועיל דמיירי שהקיפול שלה ממעט מג' על ג' ופליגי בזה אם הוה כמו ביטול או לא וזה תליא בהך דשם דף נ"ח ע"ב גבי הדיוט יכול להחזירה אם יש עליו שם כלי או לא ובפכ"ו דכלים מ"א הוה מחלוקת דר"י ורבנן כעין זה ועי' בהשגות הראב"ד ז"ל ספ"י מה' כלים ובדברי רבינו שם פ"ז הי"א וה"ט ולכאור' סתרי אהדדי וצ"ל דגבי עור של קמיע המבואר בפ"ז הי"א ע"כ מיירי שהוא קשה כמבואר בירושלמי פ"ח דשבת דעור שכורך בו הקמיע הוא קשה עיין תוס' שבת דף ס"ג ע"ב דפשוטי כלי עור הרך מקבלין טומאה ע"ש ולכך גבי קשה הוה כמו פנים חדשות ועיין בדברי רבינו פרק י"א הי"ז גבי צינורא שפשטה דמשמע דרק כפפה משום דכלי מתכות חוזרין לטומאתן ישנה ופרק ו' הלכה י"ד גבי סלים של גמלים ע"ש. ועיין בהך דזבחים דף י"ח ע"ב גבי אם סילוק על ידי אבנט הוה כמו גייז או לא ועיין במה דסבירא ליה לרבינו בפיהמ"ש שבת דף מ"ט ע"א ודף נ' ע"ב גבי קופה מטה על צידה דפליגי אם הוה כמו הטמנה חדשה או לא וכן מבואר בירושלמי שם. וטעם התוספתא הנ"ל משום דסבירא ליה דהאפיפיריות שהחדש מהלך עליהם באותה השנה הוא מבטל להאילן ולא יותר ובמה דמבואר לקמן בהלכה י"ד גבי קנים היוצא מהעריס ע"ש דלא מבטל להו וכפי מה דמבואר בב"ב דף י"א ע"ב גבי לא פרץ את פצימיו ע"ש:

5 עירובין פתח ↗

כִּי אָמְרִינַן בֵּיתָא כְּמַאן דִּמְלֵי דָּמֵי — הָנֵי מִילֵּי מִן הַצַּד, אֲבָל בָּאֶמְצַע — לָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא?

5 תלמוד ירושלמי עירובין פתח ↗

עָשָׂה גָדֵר בְּפֶתַח הַמָּבוֹי גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה וּמַתִּיר הַמָּבוֹי בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ. הָיָה שָׁם גָּדֵר. אִם מִתְלַקֵּט הוּא עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שְׁלֹשָׁה צָרִיךְ קוֹרָה. וְאִם לָאו אֵין צָרִיךְ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מִתּוֹךְ אַרְבַּע. מָאן דָּמַר. מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ. רַבָּנִן. מָאן דָּמַר. מִתּוֹךְ אַרְבַּע. רִבִּי מֵאִיר. הָיָה מוּנְדְּרָן בְּאֶמְצַע הַמָּבוֹי. לְעֶלְיוֹנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם חָרִיץ. וּלְתַחְתּוֹנִים מִשׁוּם גָּדֵר.

11 משנה תורה, הלכות כלאים פתח ↗

כָּל הַזּוֹרֵעַ תַּחַת הַשָּׂרִיגִים וְהֶעָלִין הַיּוֹצְאִין מִן הַגֶּפֶן הֲרֵי זֶה קִדֵּשׁ וְאַף עַל פִּי שֶׁהַזֶּרַע רָחוֹק מֵעִקַּר הַגֶּפֶן כַּמָּה אַמּוֹת:

11 תלמוד ירושלמי שביעית פתח ↗

משנה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּירוֹת שְׁבִיעִית וְהִגִּיעָה שְׁעַת הַבִּיעוּר מְחַלְּקָן מָזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד וְהָעֲנִיִים אוֹכְלִין אַחַר הַבִּיעוּר אֲבָל לֹא עֲשִׁירִים דִּבְרִי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֶחָד עֲנִיִים וְאֶחָד עֲשִׁירִים אוֹכְלִין אַחַר הַבִּיעוּר. מִי שֶׁהָיוּ לוֹ פֵּירוֹת שְׁבִיעִית שֶׁנָּפְלוּ לוֹ לִירוּשָּׁה אוֹ שֶׁנִּיתְּנוּ לוֹ מַתָּנָה. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר יִינָתְנוּ לְאוֹכְלֵיהֶן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר אֶלָּא יִמָּכְרוּ לְאוֹכְלֵיהֶן וּדְמֵיהֶן יִתְחַלְּקוּ לְכָל אָדָם. הָאוֹכֵל מֵעִיסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ חַיָיב מִיתָה. הלכה: מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה וְאָכְלוּ אֶבְיוֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי וְאָכְלוּ אֶבְיוֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם. תַּנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עֲשִׁירִין אוֹכְלִין מִן הָאוֹצָר אַחַר הַבִּיעוּר. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָכְלוּ אֶבְיוֹנֵי עַמֶּךָ עַד יִתְרָם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר בְּפֵירוֹת עֲבֵירָה הִיא מַתְנִיתִין וְהָתַנֵּי הַמּוֹצֵא פֵּירוֹת עֲבֵירָה אָסוּר לִיגַּע בָּהֶן. שַׁנְיָיה הִיא מְצִיאָה שַׁנְיָיא הִיא שֶׁנָּפְלוּ לוֹ עַל כָּרְחוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּפֵירוֹת הֵיתֵר הִיא מַתְנִיתִין. כְּהָדָא תַּנִּינָן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר יִנָתְנוּ לָאוֹכֵל. רִבִּי לִיעֶזֶר דְּהוּא שַׁמּוּתִי. דְּתַנִּינָן אוֹכְלִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית בְּטוֹבָה וּשֶׁלֹּא בְּטוֹבָה כְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּי. כְּהָדָא רַבָּנִין מְתִיבִין לֵיהּ שֶׁאֵין הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר. בְּשִׁיטָּתוֹ הֵשִׁיבוּהוּ בְּשִׁיטָּתָךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר יִנָּתְנוּ לְאוֹכְלֵיהֶן שֶׁאֵין הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר. אָמַר רִבִּי בִּיבִי הוֹרֵי רִבִּי יָסָא בְּאִילֵּין קונדסיא שֶׁיֵּלְכוּ מָעוֹתֵיהֶן לְיַם הַמֶּלַח. רִבִּי מָנָא שְׁאַל לְרִבִּי חִזְקִיָּה מַהוּ מֵייכְלָא כְּפוּנִיָין לְאַשְׁקְלוֹן אָמַר לֵיהּ אָסוּר. רִבִּי חִזְקִיָּה הֲוָה קָאִים בְּשׁוּקָא דְקֵיסָרִין חָמָא חַד טְעִין עֲלָל מִן אִיסּוּרָא הָפַךְ אַפּוֹי דְּלָא מֵיחְמִינֵיהּ. תַּנֵי פְרַק כָּל כָּךְ לָמָּה כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה מְקוֹמוֹ הוֹכִיחַ. שָׁמַע רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְאָמַר אִמָּה דָּהֵן יָלְדָת בַּר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה מְפַקֵּד לְתַלְמִידֵיהּ לֹא תֵיזְבּוּן לִי יֶרֶק אֶלָּא מִן גִּינְתָא דְּסִיסְרָא. קָם עִמֵּיהּ זָכוּר לַטּוֹב אָמַר לֵיהּ אֵיזִיל אֱמוֹר לְרַבָּךְ לֵית הָדָא גִּינְתָא דְּסִיסְרָא דִיהוּדָיי הֲוָות וּקְטָלֵהּ וּנְסָבָהּ מִינֵיהּ אִין בְּעִיתָהּ מַחְמְרָא עַל נַפְשָׁךְ אִשְׁתְּוֵויי לְחַבְרָךְ. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה חָשִׁיד עַל שְׁמִיטְתָא אֲמַר לְאִיתְּתֵיהּ אַפְקִין חַלָּתָה. אָמְרָה לֵיהּ הַהוּא גַבְרָא חָשִׁיד עַל שְׁמִיטְתָא וְאַתְּ אֲמַר אַפְקוּן חַלָּה. אָמַר לָהּ חַלָּה מִדְּבַר תּוֹרָה שְׁבִיעִית מִדְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וַחֲבֵירָיו.

11 משנה תורה, הלכות נזירות פתח ↗

שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין לְנָזִיר. הַטֻּמְאָה. וְהַתִּגְלַחַת. וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. בֵּין פְּרִי בֵּין פְּסלֶת פְּרִי. אֲבָל הַשֵּׁכָר שֶׁל תְּמָרִים אוֹ שֶׁל גְּרוֹגָרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֻתָּר לְנָזִיר. וְ במדבר ו ג "שֵׁכָר" זֶה שֶׁנֶּאֱסַר עָלָיו בַּתּוֹרָה הוּא הַשֵּׁכָר שֶׁל תַּעֲרֹבֶת הַיַּיִן:

צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים ה׳:כ״ד » « צפנת פענח על משנה תורה, הלכות כלאים ז׳:ב׳