טור, אורח חיים כ״ו

מהדורה: אורח חיים, וילנה תרכ"ג

« טור Orach Chayim 25 טור Orach Chayim 27 »

1 בית יוסף פתח ↗

ואם אין לו אלא אחת בין של ראש בין של יד מניחה ומברך וכו' משנה בפרק התכלת מנחות לח. תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד:

1 דרישה פתח ↗

ואפי' אם יש לו שתיהן ויש לו שום אונס כו' שם דף מ"ד אמתני' דתפילה של יד אינה מעכבת כו' אמר רב חסדא ל"ש אלא שיש לו אבל אין לו מעכבת אמרו לו אמרת אחר להו לא אלא מאן דלית ליה תרי מצות חד מצוה נמי לא ליעבד. ומעיקרא מאי סבר גזירה שמא יפשע ע"כ. ופירש"י אלא שיש לו שתיהן ואם אינו מניח אלא אחת אותה מצוה מיהא קיים. ומעיקרא דאמרת מעכבת מאי סברת. שמא יפשע אי אמרינן דאינה מעכבת ופשע ולא יקנה האחרת ע"כ. וכתב הרא"ש הילכך בין יש לו בין אין לו אינם מעכבות ויכול להניח זה בלא זה כגון היכא שהלך בדרך ואינו יכול להתעכב ולהניח של יד מניח של ראש ולא חיישינן למה שאמרו כ"ז שהם בין עיניך יהיו שתים עכ"ל ומשמע לי מלשונו דרב חסדא מאונס איירי ומעיקרא סבר דהא דקתני במתני' אם מניח אח' אין השנייה מעכבת פי' כשיש לו שתים אלא שאונס הוא ואי אפשר לו לברך עתה על שניהם סבר הוא דמתירין לכתחלה על האחת לבד אבל אם אין לו אלא אחת מעכבות ואינו רשאי לכתחלה להניח אפי' זו האח' שיש לו דחיישינן אם נתיר לו לברך לכתחלה על האחת יפשע ולא יקנה לו אחרת שוב חזר רב חסדא לומר דלא גזרינן שמא יפשע ואפילו לית ליה אלא חד אין מעכבות ויכול להניח זו האחת שיש לו וכתב ב"י דנ"ל אם כבר הניח האחת אפילו היה לו שתיהן ואינו אנוס כלל יצא מיהא בהאחת שהניח כבר עכ"ל. ואינו מוכרח. וכתב עוד ויש לדקדק בדברי רבינו שכתב ואפילו אם יש לו שתיהן כו' דמשמע דיותר נראה לומר שלא יעכבו זו את זו כשאין לו אלא אחת מבכשיש לו שתיהן ובגמרא משמע דאיפכא דהא הוי ס"ד דרב חסדא דכשאין לו מעכבות וכשיש לו אינן מעכבות. ונ"ל דלמאי דהוה ס"ד דרב חסדא דגזר שמא יפשע עדיף כשיש לו שתיהן דליכא למיגזר בה מידי אבל לדידן דלא גזרינן שמא יפשע כי לות ליה אלא חדא יותר פשוט הוא שיניחה כיון דתרי מצות נינהו דאטו מאן דלית ליה תרי מצות חד נמי לא ליעביד אבל כששניהם בידו ה"א דכמצוה אחת חשיבי כיון ששתיהן מצוייות בידו וכשהניח אחת בלא חברתה לא יצא קמ"ל עכ"ל. ובלא"ה נ"ל לומר דלק"מ מרב חסדא ואפשר דהא דפשוט מעיקרא לרב חסדא דביש לו אינן מעכבות היינו באיזה אונס שאינו יכול להניחן עכשיו שתיהן אבל אפשר שאחר שעה או ב' יניח גם השניה להכי התירו לו להניח עכשיו זו שיש לו אבל רבינו שכתב שיש לו אונס כגון שצריך לצאת לדרך כו' שזה ודאי שוב לא יניח השניה וה"א דמערבין וכיון שלא יניח השנייה גם את זה לא יניח קמ"ל וק"ל:

1 ואם אין לו אלא אחת בין של ראש בין של יד מניחה ומברך עליה שכל א' מצוה בפ"ע היא ומברך על של יד כשהיא לבדה אחת ועל של ראש כשהיא לבדה שתים ואפי' אם יש לו שתיהם ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח שתיהם כגון שצריך לצאת לדרך ואינו יכול להתעכב יכול להניח אחת מהן שאינן מעכבות זו את זו:

1 ב"ח פתח ↗

ואם אין לו אלא אחת וכו' מ"ש רבינו דעל של ראש מברך שתים הוא ע"פ הסכמת הרא"ש כפיר"ת דאילו לפיר"י ואלפסי גם על של ראש אינו מברך אלא על מצות. ולדעת נ"י ובעל המאור אף לפיר"ת באין לו בידו אלא של ראש אינו מברך אלא על מצות. ולסמ"ג ולסמ"ק ולסה"ת לפר"ת אף באין בידו אלא של יד לבד מברך שתים וכ"ש על של ראש לבד דמברך ב': כתב האגור נמצאו ג' דינים בספר הזוהר בענין ציצית ותפילין מה שאינו נמצא בכל הפוסקים הנמצאים בינינו האחד שכתוב שם שאיסור גדול הוא מי שמניח תפילין קודם לבישת הציצית. הב' שצריך שילבש תפילין של יד מיושב ושל ראש מעומד. והג' שצריך שיקרב היו"ד שברצועה של יד אצל הבית של יד בקשירתו ומי שמרחקו ירחקו חיים ממנו ולשלשתן יש טעם גדול מצד הקבלה וכו' עכ"ל בסימן פ"ד ומ"ש שצריך שיקרב היו"ד וכו' כתבו ב"י בסימן כ"ז דאיתא בזוהר פרשת פינחס ועוד דין רביעי כמצא לשם דמי שמניח תפילין בתפלת מוסף חייב מיתה:

1 פרישה פתח ↗

ואם אין לו אלא אחת מניח ומברך כו'. משנה ריש התכלת תפילין של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד ומברך על של יד כשהיא לבדה או כו' זהו כתב לשיטתו ושיטת אביו המבוארת לעיל סי' כ"ה ולא קיי"ל כוותיה:

« טור Orach Chayim 25 טור Orach Chayim 27 »