1כדרך שחייבין במזונות האלמנה כך חייבין ליתן לה מדור לדור בו וכלים להשתמש בהן ועבדים ושפחות כדרך שהיו לה בחיי בעלה ואם מכרו היורשים הבית לא עשו ולא כלום אבל אם נפל אין חייבין לחזור ולבנותו ולא עוד אלא אפילו תאמר אני אחזקנו ואבננו משלי כדי שלא יפול אין שומעין לה אלא תדור כו כל זמן שהוא קיים ואם בית בעלה קטן מהכיל אותה ואת היורשין ובחיי אביהן היו הבנים שוכרין בתים ועתה רוצים לחזור ולדור בביתה או שהיה בעלה שוכר בית ובניו דרין בביתו כשמת אין היורשים חייבים לשכור לה בית שלא התנה אלא את תהא יתבא בביתי וכיון שהבית קטן מהכיל תצא היא ממנו ואין צריכים לשכור לה בית אחר אבל מזונותיה יש לה וכן אם אין הנכסים מספיקין לזונה והיא רוצה לשבת בבית בעלה בלא מזונות ובלא תביעת כתובה תשב שאין המזונות והדירה תלויין זה בזה וי"א שאם הבית קטן מהכיל שצריכין לשכור לה בית וליתן לה בו מזונותיה משלם אלא שבזה יפה כח היורשים שאם היא אומרת תשכרו אתם ואני אדור בבית בעלי אין שומעין לה אבל לעולם צריכין ליתן לה או בית בעלה או לשכור לה אחר וכ"כ הרמב"ם נפל הבית או שלא היה לבעלה בית אלא בשכר נותנין לה מדור לפי כבודה וכן מזונותיה וכסותה לפי ככודה וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל ואם היא אומרת תנו לי מזונות בבית אבי והיורשים אומרים תשב עמנו אין נותנין לה מזונותיה בבית אביה אלא רואין כמה תספיק לה אם תשב עמהם כי ברכת הבית ברובה נר לאחד נר למאה וכיוצא כזה ולפי זה יתנו לה ואם יש לה טענה שאינה יכולה לדור עמהם מפני שהיא ילדה והם ילדים נותנים לה מזונותיה בית אביה משלם וכתב הרמ"ה שאין טענה זו אלא כשאינם בניה כגון באשת אב או שלא הניח בנים אלא אחיו יורשין אותו אבל אם היא אמם אינה יכולה לטעון כך דגבי אמם ליכא למיחש להכי וחייבים לפרוע בשבילה כסף גולגלתה ומס שעליה כדרך שפרע בעלה בשבילה אבל אינם חייבים בפדיונה וברפואתה שיש לה קצבה ולא בקבורתה כדפרישית לעיל:
