1המקדיש מעשה ידי אשתו אין ההקדש חל לא מיבעיא על עיקר מעשה ידיה שאינו חל שהרי אינו ברשותו שאם תרצה לא תעשה ולא תיזון אלא אפילו על המותר שהוא שלו על כרחה כדפי' אינו חל שאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם ואם היא אסרה מעשה ידיה עליו כגון שאומרת קונם מה שאני עושה לפיך וכגון שאומרת יתקדשו ידי לעושיהן דהשתא לא הוי דבר שאינו בעולם שידיה ישנן בעולם יפר שהוא מדברים שבינו לבינה אע"פ שאין הנדר חל לאוסרם עליו שהרי הם שלו ואפילו המותר מ"מ כיון שאם יגרשנה יחול הנדר ותיאסר עליו חשיב דברים שבינו לבינה המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה יוציא ויתן כתובה התיר לה מלאכה כל שהוא כגון לשחק בכלבים וכיוצא בהן לרב אלפס יוציא ולדעת א"א ז"ל לא יוציא:
