טור, חושן משפט נ׳

מהדורה: חושן משפט, וילנה תרכ"ג

« טור Choshen Mishpat 49 טור Choshen Mishpat 51 »

1 טורי זהב פתח ↗

בשם מהרש"ק בטור עא"ע יוצאין אם הוא כ"י כו' ומיהו רשב"ם פי' דאיירי בכ"י ממש שמביא מתני' דהוציא עליו כ"י וצ"ל דס"ל דאינו נאמן במיגו דלא חיישי' כלל לנפילה דכל אינש מיזהר זהיר בשטריה והוי במקום עדים ע"כ :

1 ב"ח פתח ↗

שטר שכתוב בו וכו' עד שיאמר המוציאו ממני לוית וכו'. פירוש ולא יכול לומר מאחר לויתי ונפל ומצאתו אלא כיון שהשטר יוצא מתחת ידו מחזקינן אותו בשלו כדכתב בסי' מ"ט גבי שני יב"ש. ונראה דה"ה בטוען מפלוני קניתיו שלוית ממנו גובה בו דשטר זה דינו כשטר שכתב בו כל המוציאו אפילו בלא הרשאה יגבה בו ועיין בתשובת הרא"ש כלל ס"ח דין ט' ובתה"ד סי' של"א: אבל אם הוא כתב ידו וכו'. נראה דדוקא פרעתי מצי טעין א"נ מאחר נפל ומצאתו במגו דפרעתי אבל להד"ם לא מצי טעין ולא אמרינן דילמא לא כתב לשם חיוב אלא שכתב כעין מזכרת או שחק בו או שלא להשביע וכדכתב הרמב"ן גבי פיתקאות כדלקמן בסי' ס"ט ועיין במ"ש למעלה בסימן מ':

1 דרכי משה פתח ↗

וכתב המרדכי פרק ג"פ דף רצ"ח ע"א פסק דין שנכתב על ראובן ונכתב בו שחייב למי שכנגדו ולא ניכר בו מי הוא כל מי שיוציאנו חייב לשלם לו:

1 שטר שכתוב בו אני פלוני לויתי ממך מנה כל המוציאו גובה בו שיאמר המוציאו ממני לוית ולא הוצרכתי לפרט את שמי שכשמסרת לידי כתבת לויתי ממך ודוקא בשטר גמור חתום בעדים אבל אם הוא כתב ידו בלא עדים מתוך שיכול לומר פרעתי יכול לומר לא לויתי ממך אלא מאחר ונפל ממנו ומצאתו:

1 בית יוסף פתח ↗

שטר שכתוב בו אני פלוני ?וכו' בפרק גט פשוט בבא בתרא קעב. ההוא שטרא דנפק בב"ד דרב הונא דהוה כתוב ביה אני פלוני בן פלו' לויתי ממך מנה. ופסקו הרא"ש והרי"ף והרמב"ם כרבא דאמר שכל המוציאו גובה בו. ועיין בתשובת הרא"ש שכתבתי בסימן ס"א. וז"ל רבינו ירוחם בנ"ו ח"ה ואם כתוב בו נשתעבד לפלוני ולכל המוציאו צריך שיבא מכח המלוה ואי לא לא כמו משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך ולכך מועיל לפלוני ולכל מוציא שטר זה כך כתב הרשב"א ונראה מדבריו שאם התנה ולכל מוציא בין בטענתו בין שלא בטענתו שאין צריך לבא מכח המלוה אלא כל המוציאו יגבהו עד כאן לשונו: : ודוקא בשטר גמור וכו' כך כתב בעל התרומות בשער י"ג בשם הרמב"ן שפירש בתשובה דההוא שטרא דהוה כתוב ביה מינך הודאה בעדים הוית תדע דאל"כ מגו דיכול למימר פרעתיך הוה מהימן לומר דההוא מינך מר"ג הוא ולא מיניה. וכ"כ עוד בעל התרומות בשער ל"ג. ומ"ש רבינו בשטר גמור חתום בעדים אין הכוונה שצריך שיהיה כתוב בלשון שטר בפנינו עדים חתומי מטה וכו' דאפילו אינו כתוב בלשון זה כיון שחתום בעדים כשר כמו שיתבאר בסי' ס"ט וכן ההוא שטרא דנפק בב"ד דרב הונא לא היה כתוב אלא בלשון כתב ידו אני פלוני לויתי ממך מנה דאל"כ הכי הול"ל והוה כתוב ביה מעידים אנו שפב"פ לוה מינך מנה ואפ"ה גבי המוציאו כיון שחתומים עליו עדים: וכתב נ"י ומיהו כל שהוציא אחד שטר זה ופרעו לו ועשה ממנו שובר נמחל שיעבודו לכל אדם שיוציאנו מכאן ואילך שלא נתחייב אלא במנה בלבד:

1 פרישה פתח ↗

שטר שכתוב בו כו' בפרק ג"פ דף קע"ב ההוא שטרא דנפיק בב"ד דר"ה כו' ופסקו הרי"ף ורא"ש כרבא דאמר הכי: ודוקא בשטר גמור חתום בעדים כ"כ בעה"ת בשער י"ג. ואין הכונה שצריך שיהיה כתוב בל' שטר בפנינו עדים ח"מ כו' דהא רבינו התחיל בל' אני פ' לויתי ממך דהוא ל' כ"י וגם ההוא עובדא בגמ' הנ"ל כ"י הוה אלא כל שחתום עליו עדים דין שטר יש לו וכמש"ל בס"ס מ' וכ"כ הב"י:

« טור Choshen Mishpat 49 טור Choshen Mishpat 51 »