טור, חושן משפט תכ״ב

מהדורה: חושן משפט, וילנה תרכ"ג

« טור Choshen Mishpat 421 טור Choshen Mishpat 423 »

1 בית יוסף פתח ↗

אע"פ שהחובל נותן לו כל חמשה דברים אין מתכפר לו וכו' משנה בסוף פרק החובל בבא קמא צב. ויליף לה מדכתיב ועתה השב אשת האיש וכו':

1 פרישה פתח ↗

אע"פ שהחובל כו' אין מתכפר לו כו' עד שיפייסנו כו' נוסח לשון רבינו דבסי' זה הוא מל' הרמב"ם דפ"ה מהל' חובל וגוף הדין הוא מהמשנה סוף החובל בבא קמא דף צ"ב ע"א ויליף שם מדכתיב גבי אבימלך ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא כו' ואפשר לומר דלמדו כו' מהאי קרא מדכתיב ועתה השב כו' ויתפלל בעדך כו' משמע שאף אם ישיב לא יצא ידי חובתו עד שיפייסו שיתפלל עליו ודוק: ה"ג אין מתכפר לו מן הצער של הבושת וכן פירש"י בגמרא פ' החובל בבא קמא דף צ"ב ע"ב וכן הוא בקיצור פסקי הרא"ש שם וכן הוא בטורים בספרים המדוייקים אבל במשנה קתני סתם אינו מתכפר לו וכ"כ הרמב"ם בפכ"ה דחובל ובטורים בדפוס ב"י נדפס מן הצער והבושת וגירסא ראשונה נראה עיקר דהא באברהם דלמדו זה מיניה בושת לחוד הוה מיהו מל' רש"י הנ"ל אין ראיה כ"כ דשם אבושת קאי שהרי כתב שם לפני זה כל אלו שאמרו פי' ק' סלעים ודין מאה סלעים כו' והן דמי בושת ע"ש בפרש"י שלשונו קצת שם בע"א וי"ל דה"ה לאינך:

2 בית יוסף פתח ↗

ומ"ש וכאשר יפייסנו לא יהא אכזרי שלא ימחול לו וכו' שם במשנה ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וכו' ונוסח הלשון שכתב רבינו הוא נוסח דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות חובל ועיין במה שכתבתי בסי' ת"כ:

2 פרישה פתח ↗

וכאשר יפייסנו לא יהיה אכזרי למדו מדכתיב ויתפלל אברהם אל האלהים: פעם ראשונה ושנייה כו' ואע"פ דלעיל בא"ת סי' תר"ו כתב יחזור וילך לו פעם שנייה ושלישית לק"מ דהתם אהמבקש מחילה קאי שאם לא ימחול לו פעם שנייה ילך לו עוד בפעם שלישית וכאן על המוחל קאי שלא יהיה אכזרי וימחול לו ולא יזקיק לו לבוא בפעם שלישית ועיין בכתבי מהרא"י סי' רכ"ג:

1 אע"פ שהחובל בחבירו נותן לו כל ה' דברים אין מתכפר לו מן הצער של הבושת שביישו עד שיפייסנו שימחול לו:

2 וכאשר יפייסנו לא יהא אכזרי שלא ימחול לו אלא כיון שיבקש ממנו פעם ראשונה ושניה ויודע שהוא שב מחטאו וניחם על רעתו ימחול לו וכל הממהר למחול הרי זה משובח ורוח חכמים נוחה הימנו. ונחבל נשבע ונוטל כתבתי למעלה בסי' צ':

1 ב"ח פתח ↗

אף על פי שהחובל וכו'. אין מתכפר לו מן הצער של הבושת שביישו וכו' כצ"ל. וכך הוא בנוסחאות המדוייקות וה"א בברייתא ס"פ החובל בבא קמא דף צ"ב ת"ר כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש הימנו שנא' השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך ופי' רש"י כל אלו שאמרו סלע מנה ומאתים וד' מאות דמי בושת הן אבל צערו שדואג על בושתו אינו נמחל לו עכ"ל אלמא דעל צער של הבושת קאמר דאינו נמחל לו עד שיבקש ממנו ונפקא לן מדקא"ל רחמנא לאבימלך שיתפלל אברהם בעדו דלא איצטריך אלא ודאי דהכי קאמר תבקש ממנו שימחול לך על צערו שדואג על בושתו שלקח מרשותו אשתו ותפייסנו כדי שיהא אוהבך ויתפלל בעדך:

1 חידושי אגדות על בבא קמא פתח ↗

כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו כו'. כפרש"י צער שדואג על בושתו אבל צער של חבלה הוא בתוך החמשה דברים וצער דנקט הכא דומיא דאברהם דמייתי שלא היה שם רק צער של בושת וכן מצאתי בקצת נוסחאות טור ח"מ סי' תכ"ב אין מתכפר מן צער של בושת עד שיפייסנו כו' וק"ל:

2 ב"ח פתח ↗

ומ"ש וכאשר יפייסנו לא יהא אכזרי וכו'. כ"כ הרמב"ם פ"ה דחובל בלשון שכתב רבינו וה"א במשנה פרק החובל: ומ"ש אלא כיון שיבקש ממנו פעם ראשונה ושנייה וכו'. נראה דכיון דבפרק יוה"כ אר"י בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר מג' פעמים שנאמר אנא שא נא ודוקא בחבירו אבל רבו מפייס ליה עד דמיפייס לפיכך קאמר כאן דאל יתאכזר שלא ימחול עד שיבקש ממנו ג' פעמים אלא כיון שיבקש ממנו פעם ראשונה כשהוא חבירו ופעם שנייה כשהוא רבו ימחול לו מיד שאע"פ שהוא רבו לא יצער אותו מלמחול לו עד שיבקש ממנו פעם שלישית ואצ"ל יותר מג' עד דמתפייס:

« טור Choshen Mishpat 421 טור Choshen Mishpat 423 »