1כשבאין להגבות לניזק נזקו רואין אם יש למזיק מטלטלין אין יורדין לנכסיו למכור קרקעותיו אלא יתן לו מטלטלין ואפי' שיש לו כסף יכול לשלמו בסובין דכל מילי דמיטלטל מיטב הוא ושמין אותו כפי מה שיכול למכרן מיד ובמקומו ואם אין לו מטלטלין יורדין לקרקע עידית שבנכסיו ואפי' אם זיבורית של מזיק טובה כעידית של ניזק אינו מקבלה טמנו אלא צריך ליתן לו מעידית שבקרקעותיו:2ואם יש לו שני עידית אין הניזק יכול לומר לו תן לי מעידית פלוני אלא תלוי ברצון המזיק ליתן לו מה שירצה אבל כשהמזיק חפץ ג"כ ליתן לו העידית שבקש אלא שהיא עתה בזול וממתין עד שתתייקר ואומר אם תרצה אותה קחנה כפי מה שעתידה להתייקר אין שומעין לו וצריך ליתנה לו כפי מה שהיא שוה עתה:3מת המזיק קודם שישלם אין ב"ד יורדין למטלטלין דיתמי אלא אם הניח קרקעות מגבין לניזק מהם ומן הזיבורית משום שהנזק נעשה עליהן כחוב ומטלטלין דיתמי לא משתעבדי לב"ח ואם קדם הניזק ותפש ממטלטלין בחיי אביהן גובין לו מהן והאידנא שתקנו הגאונים דמטלטלי דיתמי נשתעבדו לב"ה מגבין לניזק ממטלטלי דיתמי כ"כ רב אלפס וה"ר אפרים כתב דלא תקנו זה אלא לב"ח משום נעילת דלת אבל לנזקין דלא שכיחי לא תקנו וא"א הרא"ש ז"ל כתב נראה דבדורות הללו מטלטלי כמקרקעי לכל מיני שעבוד מדינא דגמרא אף בלא תקנה מידי דהוה אגמלי דערביא כתובות פ"ז: שהאשה גובה כתובתה מהם:
