טור, חושן משפט שצ״ה

מהדורה: חושן משפט, וילנה תרכ"ג

« טור Choshen Mishpat 394 טור Choshen Mishpat 396 »

1 בית יוסף פתח ↗

המשסה כלבו של חבירו בחבירו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים ובעל הכלב חייב משנה בפ' הנשרפין סנהדרין עו: ומייתי לה בפרק ב' דבבא קמא כד: שיסה בו את הכלב שיסה בו את הנחש פטור ופירש רש"י פטור. משסה דגרמא בנזקין הוא ומשמע לרבינו דמ"מ חייב בדיני שמים וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מהלכות נזקי ממון ובפ"ב דב"ק מפרש דפטור משסה וחייב בעל הכלב ואע"ג דדחי התם ואמר אימא פטור אף משסה ההיא לאוקמי דפי פרה כחצר המזיק איתמר ולא קיי"ל הכי:ומ"ש בשם הרמב"ם ח"נ בפרק הנזכר וכתב ה"ה בהשגות ואם הוא מועד משלם נ"ש עכ"ל ול"נ שאפילו מועד אינו משלם אלא ח"נ כיון שלא עושה מעצמו אלא ע"י שיסוי וכדאמרינן ב"ק מא. בדין מיתת האדם שור האצטדין פטור ולפיכך סתם רבינו עכ"ל:ומ"ש ואם שיסהו בעצמו פטור וכו' מימרא דרבא בפ"ב דב"ק:

1 פרישה פתח ↗

המשסה כלבו של חבירו פי' ראובן ששיסה כלבו של שמעון עד שנשך את לוי והוא משנה בפ' הנשרפין הובאה בב"ק דף כ"ד: פטור מדיני אדם כדין הגורם בנזקין: ובעל הכלב חייב שם והטעם דידוע אם ישסה את כלבו יהיה נושך ולא היה לו להניחו: וכתב הרמב"ם חצי נזק כו' פ"ד מנ"מ כ"כ וכתב המ"מ כו' כמו בב"ח: ואם שיסהו פי' שנשך הכלב למשסה עצמו פטור בעל הכלב והוא מימרא שם בגמרא: דכל המשנה היינו המשסה ובא אחר דהיינו בעל הכלב שגרם שכלבו נשך ושינה בו ר"ל בהמשסה פטור וע"ל סימן ת"ב:

1 המשסה כלבו של חבירו בחבירו פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים ובעל הכלב חייב וכתב הרמב"ם חצי נזק וטעמא משום דהוי שינוי ואם שיסהו בעצמו פטור דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור:

1 ב"ח פתח ↗

המשסה כלבו וכו'. כן כתב הרמב"ם ספ"ב מנזקי ממון והוא מימרא דרבא פרק כיצד הרגל דף כ"ד אלא דקאמר סתם פטור והרמב"ם ורבינו מפרשים בו פטור מד"א וחייב בד"ש והכי משמע מפירוש רש"י לשם שכתב פטור דגרמא בנזקין הוא וכבר נתבאר בסימן שע"ח ס"ב דגרמא בנזקין פטור אבל אסור וכיון דאיסורא קעביד ודאי דחייב בדיני שמים ותו דבר"פ הכונס דתניא א"ר יהושע ד' דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ גדר וכו' פי' רש"י פטור מדיני אדם קסבר גרמא בנזקין פטור אלמא דגרמא בנזקין פטור מד"א וחייב בדיני שמים: ומ"ש בשם הרמב"ם דבעל הכלב חייב ח"נ. פי' ה"ה דאפילו במועד אינו משלם אלא חצי נזק כיון שלא עשה מעצמו אלא על ידי שיסוי וכדאמרינן בדין מיתת האדם שור האיצטדין פטור דכתיב כי יגח ולא שיגיחוהו אף כאן דינו כתם ואינו משלם אלא ח"נ עכ"ל

1 מלאכת שלמה על משנה סנהדרין פתח ↗

שיסה בו וכו'. פ' כיצד הרגל דף כ"ג וד' כ"ד ואמרי' התם מאי לאו פטור משסה וחייב בעל הכלב לא אימא פטור אף משסה אמר רבא אם תמצא לומר המשסה כלבו של חברו חייב שסהו הוא בעצמו פי' שנשך הכלב את המשסה פטור בעל הכלב מ"ט כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור. וכתב ושם הרא"ש ז"ל דהאי דקאמר רבא חשיב רב אלפס ז"ל מסקנא דהלכתא ע"כ ובטור ח"מ סי' שצ"ה. ובתורת כהנים פרק עשרים דפרשת אמור:

« טור Choshen Mishpat 394 טור Choshen Mishpat 396 »