1
וקרבנו. הכא כתיב וקרבנו וא"ו יתירה וכן עתודים מלא וא"ו לפי שבאותו יום נתחדשו ו' דברים ראשון לכהונה ולנשיאות כפים ולקרבנות ולחדשים וליציאת מצרים ועשיית פרה אדומה. ור' אברהם כתב פי' וקרבנו וזה קרבנו שכבר אמר ויהי המקריב וכו' לכך אמר וזה קרבנו. ואמר בשני הקריב את קרבנו בשביל אריכות דברים שבנתיים חזר לומר הקריב כמו ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ולא אמר בשאר הנשיאים הקריב כי אחז דרך קצרה:
2
סולת בלולה בשמן למנחה. כתב הרמב"ן חינכו הנשיאים המזבח בכל המינים הקרבים עליו על כן הביאו מנחה וקטרת ועולה וחטאת ושלמי' והקטרת והחטאת הוראת שעה היתה שאינם באים בנדבה אבל להשלים בחנוכה כל הקרבנות נעשה כן כי אין לישראל קרבנות זולתי אלו החמשה שהקריבו כי האשם והחטאת דבר אחד הוא ושם אחד הוא ותורה אחת להם והשם יתברך הסכים על דעת הנשיאים וציוה נשיא אחד ליום יקריבו. ויתכן שהיא מצוה לדורות כי יחנכו לעולם בית המקדש והמזבח ולכך עשה שלמה חנוכת הבית דכתיב ויחנכו את בית ה' וכן אנשי כנסת הגדולה עשו חנוכה ויהיה ענין המצוה כענין פרשת טמאין בפסח ופרשת בני יוסף שהסכימה דעתם לדעת העליונה ונצטוינו בהם לדורות:
