9
וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל. לומר שאם נתנו תרומה לכהן תהיה לו והגוזל אותה ממנו נדון בדין אשם גזילות. או שבא להשלים תורת הכהנים בתרומה כי עדיין לא הזכירה רק ברמז מלאתך ודמעך לא תאחר והזכיר המעשר בסוף תורת כהנים שיהיה קדש ועכשיו בא לצוות בתרומה ובקדשים שיהיו לכהנים במתנת הבעלים שיתנו אותה להם לרצונם לומר שטובת הנאה לבעלים. ולא נזכרה מנחת סוטה עם שאר המנחות בתורת כהנים בעבור שהיא מנחת קנאות ואינה לכפרה והשלים כאן את דינה. ועוד בעבור שייחס את העם לבית אבותם נתן להם דת ודין לדעת הממזרים שאינן בני בעלי אמותם כאשר יבא בלב איש חשד על אשתו. וכן השלים בקרבנות דין הנזיר כי אחרי שהוקם המשכן ונבדלו מהם הטמאים לקח מבחוריהם לנזירים אשר צבאו פתח אוהל מועד לעמוד לפני ה' לשרתו. ועוד כי האשה שתדור בנזירות הוא הפך הסוטה ולכך אמר איש או אשה:
10
וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל. פי' הרמב"ן פשטי' דקרא בשביל שתרומה אין לה שעור אמר כל תרומה אשר יקדישו שיפרישו וירימוה תהיה לכהן כי אין לה שעור ודוקא כאשר יקריבו אותה הבעלים לתתה לו ולא שיטלנה הכהן בזרוע. ובספרי דורש אותו על בכורים שנקראים תרומה שיהא ניתנין לכהן ודוקא לכהן שבאנשי משמר כדכתיב אשר יקריבו אותם ולא לכל כהן שירצה בתרומה: