13
המה מי מריבה. ובפנחס כתיב הם מי מריבת קדש חסר ה' כי בה' דברים חטא משה אחד שהקהיל כל הקהל והקב"ה אמר לו הקהל את העדה והם הזקנים הנועדים תמיד והוא הקהיל את הקהל ועל כן לא נראה לו כבוד השם כאשר הי' בצור בחורב שנא' שם הנני עומד לפניך שם על הצור בשביל שהיה כל הקהל והיה בהם בעלי קריים ועל כן אמר המן הסלע הזה נוציא לכם מים והלא אין כאן גילוי שכינה והלך משה לנסות לצד אחר של סלע. וב' שהכה בצור. וג' שקראם מורים. וד' שהכה פעמים. וה' שאמר משה המן הסלע הזה נוציא לכם מים:
14
ויקדש בם. פירש"י שמתו משה ואהרן על ידם שכשעושה דין במקודשיו מתיירא וכו'. וכתב הרמב"ן ואינו נכון בעיני כי עדיין לא מתו משה ואהרן ואינו מפורסם לבריות שמתו בחטא זה שיתיירא הקב"ה ע"י כך כאשר הי' בנדב ובאביהוא ובפרץ עוזא. ועוד כי הכתוב אומר אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם כי במריבים נתקדש. והנכון בעיני כי מעשה הצור הראשון הי' לעיני זקני ישראל בלבד אבל בכאן נאמר ויקהילו משה ואהרן את כל הקהל אל פני הסלע על כן אמר הכתוב כי המים האלה שנגזרה בהם הגזירה על משה ואהרן המה אותם מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם לעיני כולם כענין שאמר הכתוב וקבצתי אותם מארצות אויביהם ונקדשתי בהם לעיני הגוים. ודע כי בראשונה הי' מריבה עם משה כמו שנא' וירב העם עם משה וכמו שנא' עוד מעט וסקלוני והיו מנסים את ה' היש ה' בקרבנו אם אין אבל בכאן היו מריבים כלפי מעלה ולא הי' בכאן נסיון על כן אמר כי אלה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם לעיניהם ולא הראשונים אשר ניסו השם ולא נתקדש רק לעיני הזקנים ובעבור שהי' ענין הסלע שני פעמים הוצרך לבאר על איזה מהם נענשו הצדיקים:
