הטור הארוך, במדבר י״ג:ל״ב

ויוציאו דבת הארץ וגו' אל בני ישראל. פי' כי הלכו מלפני משה ואהרן והיו אומרים לעם באהליהם כי היא ארץ אוכלת יושביה כי מתחלה כשהיו אומרי' להם לפני משה ואהרן זבת חלב ודבש היא זולתי שהעם חזק וכלב אמר להם כי יכול נוכל והיו העם עדיין נוטים לדברי כלב כי מהם שהיו בוטחים בכחם ומהם שהיו בוטחים בעזרת השם אז הוציאו להם דבת הארץ בפני עצמם עד שילינו כל העדה וזה פי' מה שכתוב וישובו וילינו כל העדה להוציא דבה על הארץ וכל זה מפני שראו אנשי הארץ אשר כגובה ארזים גובהו וחסון הוא כאלונים נפל פחדם עליהם והמס לב אחיהם וכאשר ראו כי עדיין ישראל נועצים ללכת ויהושע וכלב מחזיקים ידיהם הוציאו דבה בשקר כדי לבטל עליהם על כל פנים וזהו שכתוב ויוציאו דבת הארץ כי מוציא דבה הוא שבודה דברים שקרים מלבו ומביא דבה הוא שמגיד דברי אמת בלשון דבה ועל כן נאמר ביוסף ויבא יוסף את דבתם וזה שיש בין מוציא דבה למביא דבה ועל זה נענשו למות במגפה דכתיב וימותו האנשים וגו':

ארץ אוכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות. כתב הרמב"ן ארץ שהיא רעה והמים רעים והארץ משכלת לא תגדל אנשי מדות אלא יהיה כולם דלים או נפוחים שפילי הקומה חסרי הכח. אבל כך היתה דבת המרגלים שאמרו כי הארץ ההיא חזקת האויר כבידת הטבע ומימיה ופירותיה עזים וכבדים ויגדלו גידול רב מאד ולא יסבלו מזגי בני האדם הבינונים זולתי הענקים ואנשי מדות שהם בעלי כח חזקים בטבעם ולכן תגדל אנשים גדולים ותמית שאר בני אדם כמנהג במאכלים הגסים ועתה חזרו להפליג להם בחזקת הענקים כי מתחלה אמרו וגם ילידי הענק ראינו שם ועכשיו הפליגו בהם לקרותם נפילים ואמרו ושם ראינו את הנפילים בני ענק והם מן הנפילים הקדומים אשר שמעתם עליהם כי המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם ולפי שהיה ענין הנפילים שבדורות נח נודע להם הזכירו להם שאלו בני ענק מהם הכל כדי לייראם ולבהלם ולכך אמרו עתה ונהי בעינינו וגו':