הטור הארוך, ויקרא כ״ד:ד׳

יערוך את הנרות לפני ה'. שלא יתקן בחוץ ויכניסם לפנים:

תמיד. אפי' בשבת ובטומאה. בפרשת ואתה תצוה לא כתוב בה תמיד לפי שלא הזכיר בה אלא לשון יחידי יערוך אותו דהיינו נר מערבי והוא לא היה דולק תמיד כי הי' כבה כשישראל היו חוטאים אבל כאן דכתיב יערוך את הנרות כתיב תמיד ששאר הנרות היו לעולם דולקין כמשפטם עד אור הבקר: