25ותטמא הארץ ואפקוד עונה. כתב הרמב"ן החמיר הכתוב בענין העריות בעבור שתטמא בהם ותקיא הנפשות העושות והנה העריות חובת הגוף ואינן תלויות בארץ אבל הענין כך הוא השם הנכבד ברא הכל ושם כח התחתונים בעליונים ונתן על כל עם ועם בארצותם כוכב ומזל ידוע כאשר נודע באצטגנינות וזהו שאמר אשר חלק ה' אלקיך אותם לכל העמים כי חלק לכולם מזלות בשמים ונתנם שרים עליהם כענין שנאמר ושר מלכות פרס עומד לנגדי ונקראים עליהם מלכים דכתיב ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס והשם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם ולכך אמר אלהי כל הארץ יקרא כי הוא אלהי האלהים ומושל על הכל והוא יפקוד על צבא מרום במרום להסיר ממשלת העליונים ולפרוס מערכת המשרתים ואחרי כן יפקוד על מלכי האדמה באדמה אבל ארץ ישראל אמצעית היישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו וזהו שאמר והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ וכתיב והייתם לי לעם ואני אהיה להם לאלהים לא שתהיו אתם אל אלהים האחרים כלל והנה קדש העם היושב בארצו בקדושת העריות וברובי המצות להיותם לשמו ולכך אמר ושמרתם את כל מצותי ואת חוקי ואת משפטי ועשיתם אותם ולא תקיא הארץ אתכם וכתיב ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים שהבדילנו מן העמים שנתן להם שרים עליהם בתתו לנו את הארץ שיהיה הוא יתברך לנו לאלהים ונהיה מיוחדים לשמו והנה הארץ שהיא נחלת השם תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ז ומגלי עריות. והפרשה הזאת הזכירה מולך לכלול ע"ז עם עריות ולומר על כולם אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים וגו' אבל בחוצה לארץ אף על פי שהכל לשם הנכבד מ"מ אין הטהרה בה שלמה בעבור המשרתים המושלים עליה והעמים תועים אחר שריהם לעבוד גם אותם וזה פי' וזנה אחרי אלהי נכר הארץ כי האלוהות נכרים בארץ השם ובנחלתו וזהו שאמר ולא ידעו משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנה הכותים לא היו נענשים בארצם בעבדם את אלהיהם לשלח בם את האריות אלא בבואם לארץ ישראל ועשו כמעשיהם שלח בם את האריות וזהו מאמרם הדר בחוצה לארץ כמי שאין לו אלוה ולפיכך אמר בספרי וירשת וישבת בה ושמרתם לעשות ישיבת ארץ ישראל שקולה ככל המצות ולא חייב בגלות אלא תפילין ומזוזה שהן חובת הגוף וכיוצא בהם אבל עיקר המצות ליושבים בארץ השם ית' וית' וזהו מצות יעקב אבינו לביתו ולכל אשר עמו בשעת ביאתם לארץ הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והשם לבדו לו נתכנו עלילות שמתה רחל בדרך בתחלת ביאתם לארץ ולא הכניס לארץ שתי אחיות והיא היתה הנישאת באיסור האחוה ונראה שנתעברה מבנימין קודם בואם לשכם ולא נגע בה בארץ כלל. ואל תשיב עלי מפסוק מיכאל שרכם כי הוא שר משרת לבקש רחמים על ישראל לא שר מלכות וממשלה וכן היה שר צבא הנראה ליהושע ביריחו הראה לו כי השם שלחו ללחום מלחמותיהם וגם שהיה זה בהיותינו בחוצה לארץ. והנה הזכיר הכתוב כי אנשי ארץ כנען נענשו בעבור העריות ורבותינו אמרו שהוזהרו עליהם מעת היצירה לאדם ולנח שלא ענש אלא א"כ הזהיר והכתוב לא הזכיר האזהרה אבל אמר כי הארץ תקיא אותם כי הארץ תתעב כל התועבות האל ולא היו אנשי כנען בלבד מוזהרים באלו התועבות והכתוב מעיד שגם אנשי מצרים עושים ככל התועבות האלה ולא תקיא אותם ארצם ולא אנשי שאר ארצות הגוים תקיא אותם אלא הענין כולו למעלת הארץ וקדושתה. ואמר הכתוב:26ותקיא. כי מעת שיפקוד עונה עליה שנגזר על הכנענים להכרת כאלו כבר הקיאה אותם או ותקיא למעלה כענין סר צלם מעליהם וה' אתנו:
