הטור הארוך, בראשית ח׳:א׳

ויזכור אלהים את נח. פירש"י זכר להם שדבקו במיניהם וכו'. והרמב"ן כתב לנח זכר צדקתו וכרת לו ברית להצילו ונח יכלל זרעו עמו אבל הזכירה בחיה ובבהמה אינה בזכותם שאין להם לא זכות ולא עונש אלא שזכר להם את דבר קדשו שאמר והיה העולם והרצון אשר לו בבריאת העולם עלה לפניו ורצה בקיומם וזכר להוציאם שלא יכלו בתיבה.

וישכו המים. שנחו כמו וחמת המלך שככה או שהוא מלשון הסתר דבר והבלעו ללמד שנבלעו מי תהום במקומם והכי איתא בסדר עולם המים העולים למעלה נגבה אותם הרוח והיורדין למטה נבלעו במקומם: