הטור הארוך, בראשית מ״ד:א׳

1
כאשר יוכלון שאת. פי' יותר מן המגיע:
2
ושים כסף איש בפי אמתחתו. בפניהם ואמור להם יודע אדוני שעש' לכם חמס וע"כ הוא רוצה להטיב עמכם שאלו עשה בכסף כבראשונה בלא ידיעתם הי' להם התנצלות בגביע שנעשה לו כאשר נעשה בכסף אלא היה לדעתם וידעו בכסף כאשר ידעו במשא כי הכירו בו שהי' כאשר יוכלו שאת. ואם הי' שלא לדעתם אולי טען עליהם כי הכסף גם בפעם הזאת מטמון ולא יתכן כן בגביע ומי יכול לדון עם מי שתקיף ממנו: