1ויהי מקץ שנתים ימים. פי' לסוף ב' שנים הי' זה המעש' שפרעה חלם ולא פי' מתי התחילו ב' שנים ונראה שהיה לסוף ב' שנים מיציא' שר המשקה מבית הסוהר שהי' גם יוסף ראוי לצאת אלא שנתאח' ב' שנים על שתלה בטחונו בבשר ודם ונמצא שהי' תפוש י"ב שנים שלא היה עבד בבית אדוניו אלא שנה דכתיב ויהי ברכת ה' בבית ובשדה דהיינו קיץ וחורף וט' שנים הי' תפוש קודם לשר המשקה והאופה והיו הם תפושים עמו שנה כדכתיב ויהיו ימים במשמר פי' שנה ואחריהם ב' שנים אלא שקשה הא דאיתא במדרש ולכך חטאו שר המשקים והאופה כדי שידברו בסרחונם וישכחו מלדב' ביוסף ואם לא חטאו עד ט' שני' אחריו א"כ הרב' דברו בט' שנים ואיפשר שחטאו מיד ונמשך הדבר מיום ליום שלא נתפשו עד אחר ט' שנים ויש שסומכין אותו על הפסוק כתיב הכא מקץ וכתיב התם מקץ עשר שנים מה התם עשר אף הכא עשר:2מקץ. פירש"י כתרגומו מסוף ופי' כן דלא תימא מתחלה כמו מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך שפי' מתחלת שנה שלישית:3שנתים ימים. כיון שאמר שנתים למה אמר ימי' וי"מ לומר שהיו שנות החמה ולא שנות הלבנה כמו ימים תהיה גאולתו שהוא שנות החמה כדכתיב עד מלאת לו שנה תמימה. וי"מ שנתים לאותם ג' ימים שאמר לעיל בעוד שלשת ימים:4ופרעה חלם. ו"ו של ופרעה רמז למה שדרשו שגם יוסף חלם חלום פרעה לקיים מה שנאמר כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים שוא"ו מוסף על דבר אחר שלפניו:5והנה עומד על היאור. פירש"י שאין שאר נהרות נקראין יאור אלא נילוס. וכתב הרמב"ן מצינו שחדקל נקרא יאור דכתיב ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וכן תרגם אונקלוס יאור נהרא אלא יאור ונהר לשון אחד הם והוא לשון אורה וכן הגשם נקרא אור שנ' הן פורש עליו אורו יפיץ ענן אורו וכמו שאמרו אמר ר"י כל אורה האמורה באליהו בירידת גשמים הכתוב מדבר ואולי בעבור שהגשמים בסבת האורות והנהרות יעשו מהם יתיחסו אל האורות:
