הטור הארוך, שמות ל״ב:ל״ד

מפרשים:
1 ועתה לך נחה את העם. פי' אחרי שנחמתי מלכלותם נחה אותם:
2 אל אשר דברתי לך. ולא רצה לפרש זה בפירוש כי הוא דרך כעס כאומר מה שדברתי לך אעשה לכבודך אבל לא אשא חטאתם כי ביום פקדי אפקד עליהם אחרי בואם אל הארץ וזה רמז לעת הגלות ממנה או למה שאמרו רבותינו שאין פורענות שאין בה אוקיא ממעשה העגל: