1
כי חרבך הנפת עליה. לאסור בהם נגיעת ברזל כמו שנאמר אבנים שלמות תבנה לא תניף עליהם ברזל. והזכיר ברזל בלשון חרב כי כל כלי הברזל אשר להם פיות נקראים בלשון חרב. ור' אברהם נתן טעם בדבר שלא ישאר הנפסל מן האבן באשפות ומקצת בנוי במזבח השם או שלא יקחו ממנה לעשות מזבח לע"ז כי עובדיה יעשו כן אולי יצליחו. והרמ"בם אמר שהיא הרחקה שלא יבא לעשות בהם צורה ותהי' אבן משכית. והרמב"ן הקשה לדברי שניהם שלא אסר הכתוב לבנות אתהן גזית רק להני' עליהם ברזל כאשר כתב כי חרבך הנפת עליה ועוד מפורש יותר לא תניף עליהם ברזל אבל אם בא לסתת אותם בכלי כסף או בשמיר שהזכירו רבותינו ז"ל מותר אע"פ שאינן שלימות. ורבותינו אמרו הטעם להדור המצוה שלא יניף המקצר על המאריך. וכתב הוא ואני אומר כי טעם המצוה בעבור היות הברזל חרב והוא המחריב עולם נקרא כך והנה עשו אשר שנאו השם יודע בחרב שנא' בו על חרבך תחי' והחרב הוא כחו בשמים ובארץ כי במאדים ובמזלות הדם והחרב יצליח ובהם תראה גבורתו ולכן לא יובא בית ה' וכן אמר הכתוב בפירוש לא תבנה אתהן גזית כי בהניפך עליהם שום ברזל לעשותם בו הנפת עליהם חרבך המרצח ומרבה חללים וחללת אותה ומפני זה לא הי' במשכן שום ברזל כי גם יתדותיו שהיו טובים יותר מברזל עשה נחשת וכן בבית עולמים לא עשה בו כלי ברזל רק הסכינים כי השחיטה אינה עבודה ושלמה הוסיף במצוה שלא נשמע כל כלי ברזל בבית בהבנותו אע"פ שהי' מותר שכן שנינו במכילתין לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה אבל אתה בונה בהיכל ובקדשי הקדשים וכל כוונתו להרחיק ברזל: