21
אנשי חיל. אנשים ראוים להנהיג עם גדול ובזה כל המדות כי אין אדם ראוי לזה אלא א"כ יהיו בו כל המדות ואח"כ פרט מי הם אנשי חיל אותם שהם יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע וחכמים ונבונים לא הוצרך לפרט כי פשיט' שצריכין להיות חכמים ונבונים כמו שפרט במשנה תורה גם כן חכמים ונבונים או שפרטן והכתוב קיצר כאן ופי' במשנה תורה כדרך המקראות ובמשה כתיב ויבחר אנשי חיל ולא הוצרך לפרט כי הכל בכלל אבל יתרו מפני שלא היה רגיל בעם הוצרך לפרט. אי נמי קאמר מכל ישראל לומר שהיו מובחרין שבכלן ובידוע כי הטובים שבכל ישראל כל המדות הטובות בהם:
22
שונאי בצע. לפי הפשט על השוחד דבר הפסוק. וי"מ שונאי ריבוי ממון שאינו יגיע להעשיר. ופירש"י שונא ממון עצמו בדין כההוא דאמרינן כל דיינא דמפקין מיני' ממונא בדינא לאו דיינא הוא לומר כל ממון שידעו בו שאדם יכול להוציאו מידם בדין ישנאוהו ויחזרוהו מעצמם ולא ירד עמו לדין ואפי' הוא שלהם באמת כגון שקנה מהם עבד בלא עדים והאחר מוציאו ממנו בדין. וי"מ שונא ממונו כגון אם הבעל דין אלם ומגזם לו להפסיד ממונו אם לא יטה הדין אל ישמע לו ולא יחוש להפסיד ממונו:
23
שרי אלפים ושרי מאות. מפני שהוקשה לר' אברהם מה צריכין לכל אלו השרים ועוד איך יתכן להיות שמינית המחנה ראשי שופטים כי כן אמר משה ואקח את ראשי שופטיכם פי' שרי אלפים שתחת ידו אלף איש מעבדיו ונעריו וכן שר מאה שק' איש תחת ידו וכן שר חמשים ושר עשרה ומאלו לקח משה המספיקים לדון לששים רבוא ומנאם שופטים על העם ולא הזכיר הכתוב כמה לקח וגם שוטרים מינה כמפורש במשנה תורה ולא הוצרך לפרש אותם כאן כי אי אפשר לשופט בלא שוטר:
