תוספתא כפשוטה על שבת ו׳:ז׳

7 17. אכול תמרה חזרת זו שתהא זכרני וכו'. בכי"ע, בכי"ל ובילקוט: אכול תמרת החזרת זו וכו'. וכנראה שהאמינו שהחזרת מועילה לזכרון, וחז"ל חשבוה לאמונה טפלה מדרכי האמורי. ופליניאוס כותב שיש אומרים שהחזרת מצללת את החושים.

8 אל תאכילני פני ברקית. בכי"ע, כי"ל וילקוט: מפני ברקית, וכן צ"ל לפנינו. וברקית היא מחלת עינים שטיבה המדוייק לא נתברר. וכבר העיר לנכון ר"ע לעף על דברי פליניאוס הנ"ל שכתב: ויש אומרים שהאוכל חזרת לעתים תכופות יותר מדאי לוקה בראייתו, ועיי"ש עוד דוגמא. וכנראה, שההמון האמין שהאוכל חסא סופו לקבל ברקית מסבות חיצוניות, מחמת הכשוף שבחזרת.

9 18. השוק בארונו של מת שתראנו בלילה. בד: חשוך בארונו וכו', וכ"ה בא"ח הנ"ל. ובכי"ע: נשוק בארונו של מת כדי שתראנו והמלה "בלילה" חסרה שם. ובכי"ל: חשוק בארונו וכו'. ובילקוט הנ"ל וכ"ה בכ"י: חשוק ארונו של מת שתראנו הלילה. ובל"ב מדות: דבוק בארונו של מת וכו'. וקשה להכריע בין הנוסחאות, ועיין מ"ש להלן בסמוך. ועיין ר"מ פי"א מה' ע"ז הי"ג.

10 אל תישק בארונו של מת וכו'. וכ"ה בכי"ע. ובד: אל תישן וכו'. ובכי"ל: אל תחשוק וכו'. ובילקוט: אל תחשקנו שלא תראנו הלילה. ובא"ח, ריש עמ' 620: לא תחשוך שלא תראנו. ובל"ב מדות הנ"ל: אל תדבק בארונו שלמת כדי שלא תראהו בלילה. ורוב הגירסאות מקיימות את הנוסח "חשוק" ומכאן: השוק, חשוך שתרגמוה נשוק, דבוק, וכדברי הבבלי ע"ז ל"ה א': ישקני מנשיקות פיהו וכו' השוק שפתיך זו בזו. לוי הנ"ל לעיל הערה 2, עמ' 33, מביא אמונה טפלה שרווחה בפורטוגל לנשק את סוליית מנעל המת, כדי שלא לחלום על המת.

11 19. שתהא חולם חלומות. כ"ה בכל הנוסחאות, וכ"ה בילקוט. אבל בד: חלומות טובות.

12 20. שלא תהא חולם וכו'. בילקוט בד"ר ובכ"י: שתהא חולם וכו', אבל בכ"י תוקן בין השורות: שלא.

13 שב על המכביד וכו'. וכן בילקוט: שב על מכבד וכו'. ובא"ח: שב על המשבר וכו'.