תוספתא כפשוטה על שבת י״ב:ג׳

« תוספתא כפשוטה על שבת י״ב:ב׳ תוספתא כפשוטה על שבת י״ב:ד׳ »

3 הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, בֵּין בִּימִינוֹ בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, בֵּין מִשְּׁנֵי סַמְמָנִיּוֹת, בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא חִיְּבוּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת אֶלָּא מִשּׁוּם רֹשֶׁם, שֶׁכָּךְ הָיוּ כוֹתְבִין עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן, לֵידַע אֵיזוֹ בֶן זוּגוֹ. אָמַר רַבִּי, מָצִינוּ שֵׁם קָטָן מִשֵּׁם גָּדוֹל, שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן וּשְׁמוּאֵל, נֹחַ מִנָּחוֹר, דָּן מִדָּנִיֵּאל, גָּד מִגַּדִּיאֵל:

פירוש תוספתא כפשוטה על שבת י״ב:ג׳

3 7-8. שיש לה שני פתחים פטור. וכ"ה בד ובכי"ל. ובכי"ע בטעות: חייב. ועיין בבלי ביצה ל"ו סע"א ורש"י כאן ק"ו סע"א.

4 8. נעל הראשון את הפתח וכו'. עיין במשנתנו הנ"ל, ובחידושים המיוחסים להר"ן שם ד"ה ישב אחד על הפתח ולא מלאהו.

5 9. חזר הראשון ופתח ונעל הראשון חייב על צדה שניה. ומפורש כאן שאעפ"י שהצבי כבר ניצוד, מ"מ אם בטל את הצידה, ושוב צדו חייב. וכן מוכח לעיל, שו' 6, ד"ה צדו, עיין מש"ש. והוא שלא כפסק בעל מגן אברהם או"ח סי' שט"ז אות י"א. וכבר השיגו עליו מן התוספתא כאן ומן הרישא לעיל באליהו רבה סי' שט"ז אות ט"ז, בהגהות הרש"ש ק"ו ב', באבני נזר או"ח ח"א סי' קצ"ג, אות י', ועוד. ועיין בראשון לציון וביש סדר למשנה להגאון ר"י ברלין למשנתנו ספי"ג, ולפלא שלא הזכיר את התוספתא, ועיין מ"ש במבוא לח"א, עמ' ט"ו ואילך.

« תוספתא כפשוטה על שבת י״ב:ב׳ תוספתא כפשוטה על שבת י״ב:ד׳ »