מקור משנה עירובין ב׳:א׳
1 עוֹשִׂין פַּסִּין לַבֵּירָאוֹת אַרְבָּעָה דְיוּמְדִין, נִרְאִין כִּשְׁמֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שְׁמֹנָה, נִרְאִין כִּשְׁנֵים עָשָׂר, אַרְבָּעָה דְיוּמְדִין וְאַרְבָּעָה פְשׁוּטִין. גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה, וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא, וּבֵינֵיהֶן כִּמְלֹא שְׁתֵּי רְבָקוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בָּקָר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, קְשׁוּרוֹת וְלֹא מֻתָּרוֹת, אַחַת נִכְנֶסֶת וְאַחַת יוֹצֵאת:
פירוש תוספתא כפשוטה על עירובין ב׳:א׳
1 1. שיירה ששרתה בבקעה וכו'. בכי"ל: שיארה וכו'. ועיין מ"ש על כתיב זה להלן, שו' 11, ד"ה שיארה. ומשנתנו שנתה דיני שיירה, שהקלו במחיצותיה, בפ"א מ"ח-מ"י, ואח"כ שנתה פ"ב דיני ביראות שהקלו במחיצתן, ולפני התנא של התוספתא נשנו מקודם לעיל פ"א הי"ב ואילך מחיצות ביראות ואח"כ מחיצות שיירא ודיניה.
2 והקיפוה בגמלים ובעביטין וכו'. ירושלמי פ"א ה"ח, י"ט ע"ב, בבלי ט"ו סע"ב ואילך. ופירשו בירושלמי שבכגון דא אפילו ר' יוסי בר' יהודה פ"א מ"י מודה שהרי יש בכל אחד ג' טפחים. ועיין ברשב"א ובריטב"א ט"ז ב' סד"ה מקיפין שהביאו בשם הראב"ד להפך, ובגאון יעקב שם סד"ה מסתברא כתב ע"ז וצריך תלמוד, וצ"ע שלא הביאו את הירושלמי.
3 ובסקין. בבבלי הנ"ל: בשליפין. ופירש"י: במשאות. ומשאות לאו דווקא, והכוונה לשקין, עיין לעיל שבת פי"ז, שו' 51, ומש"ש. ולעיל שביעית פ"ב הי"ט וכלאים פ"ד ה"ג: ובמחצלות.
4 2. ובקנין ובקשין ובקילחות. וכן לעיל שביעית וכלאים הנ"ל, ועיין מ"ש לעיל ח"ב, עמ' 510. ובכי"ע, בכי"ל ובבבלי חסר "ובקשין".
5 אפי' שלשה חבלים וכו'. משנתנו פ"א מ"ט.
6 3. ובלבד שלא יהא בין גמל וכו'. ירושלמי ובבלי הנ"ל. ובירושלמי מוסיף: ובלבד שלא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ, אלא עומד כנגד פרוץ ופרוץ כנגד עומד.