תוספתא כפשוטה על בבא קמא י׳:א׳

1 1. הגוזל את הפרה ועיבירה אצלו, ושנת, ושלישה, אפי' ארבעה וכו'. משנתנו פ"ט מ"א ולא הוסיפה הברייתא אלא ושנת ושלישה, וכו', וההוספה אינה מעלה ואינה מורידה, ועיין להלן.

2 3. עז וחלבה, אפי' ארבעה וחמשה פעמים, משלם כשעת הגזילה. הדוגמא של עז וחלבה וכו', חסרה במשנתנו, וישנה כאן בכל הנוסחאות. וכן הוא גם בכי"ע לעיל פ"ז הי"ז לעניין גניבה. ובמצפה שמואל הביא מכאן ראייה לשיטת הרמב"ן שאין בלידה ובגזיזה משום שינוי כדי לקנות את גוף הפרה, שהרי אינו מסתבר שהגזלן יקנה את הבהמה בשינוי של חליבה. ובמלחמות להרמב"ן ברפ"ט כתב מסברא דנפשיה: "אטו אם גזל בהמה מלאה והטילה גללים, קנאה". אלא שרבינו לא הביא את התוספתא כאן אלא את הברייתא שלעיל פ"ז הי"ז, והוכיח ממנה שהשינוי הוא רק לגבי הוולדות והצמר, אבל לא לגבי הבהמה עצמה. ועיין מ"ש לעיל פ"ז הי"ז, שורה 78–79. ועיין בבאור הגר"א חו"מ סי' שנ"ד ס"ק א' ואילך. ורבו הפירושים במשנתנו, עיין בפירוש רבינו יהונתן, עמ' 274 ואילך, ובהערות ר"ש פרידמן שציין לשיטות הראשונים, ועיין בפיסקי הרי"ד, עמ' קע"ט ואילך, ובהערות שם. ורובם הן מפני הברייתא שבבבלי צ"ה א' ב"מ מ"ג ב', ומחלוקת רב זביד ורב פפא צ"ה ב' שם. אבל בתוספתא ובירושלמי לא נזכרה מחלוקת ר"מ ור' יהודה. ועיין בירושלמי פ"ט סה"א, ו' ע"ד, ומוכח משם שלא כשיטת הראב"ד בהשגות והרא"ש. ועיין במלחמות הנ"ל שהסתייע בדברי רב חסדא שבירושלמי הנ"ל. ועיין בבלי ע"ז מ"ז א'.

3 3-4. ר' שמעון אומ' רואין אותן כאילו הן שומות אצל אחרים. בבבלי צ"ה א': רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף. ולהלן צ"ו ב' שם: כאילו היא שומא אצלו בכסף למחצה לשליש ולרביע. כלומר, אין השבח כולו לגזלן, אלא משלמין לו כמקבל בהמה לולדות שלוקח חלק בולדות. ובמ"ש הביא מכאן ראייה לדברי התוספות צ"ה ב', ד"ה מני, שאפילו בילדה סובר ר"ש ששמין. וכיוון לדעת הרמב"ן במלחמות ב"מ ספ"ג: ור' שמעון נמי אכולהו פליג, ואמר למחצה לשליש ולרביע הוא דשקיל גזלן, ואפילו בנטענה אצלו וגזזה, וכך שנויה בתוספתא בהדיא, והיינו נמי דמקשי התם בגמרא וכו' כדברי התוספות הנ"ל, אלמא אפילו בילדה מיירי ר' שמעון.