תוספות יום טוב על משנה תרומות י׳:י״א

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

מקור משנה תרומות י׳:י״א
11 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַנִּשְׁלָקִים עִם הַתְּרָדִים, אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נוֹתְנִין אֶת הַטָּעַם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַמִּתְבַּשְּׁלִין זֶה עִם זֶה, מֻתָּרִים, אֶלָּא עִם הַבָּשָׂר. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכָּבֵד אוֹסֶרֶת וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא פוֹלֶטֶת וְאֵינָהּ בּוֹלָעַת:
פירוש תוספות יום טוב על משנה תרומות י׳:י״א
11 *כל הנשלקים. שליקה בשול יותר מדאי כמ"ש הר"ב במשנה ו פרק ב דפסחים:
12 *כרוב של שקיא וכו'. פירש הר"ב אם בשלו וכו'. והגהתי שצריך להיות אם שלקו וכו'. וכן לשון הרמב"ם:
13 *של בעל. פירשתי במ"ט פ"ב דשביעית: